ב-1960 Dayton Company הייתה רשת כלבו במינאפוליס בבעלות משפחתית, שחיפשה קונספט קמעוני חדש במטרה להרחיב את עסקיה באזור. המחקר שביצעה החברה כלל דוח של אחד ממנהליה - John Geisse, בו הוא פרט את החוזקות והחולשות של "חנויות הנחה", קונספט שסחף בסערה את ארה"ב בשנים ההם. על סמך המחקר הזה החליט Douglas J. Dayton (אחד ממנהלי החברה) להקים רשת חדשה, נפרדת מרשת הכלבו Dayton שהייתה בבעלות משפחתו. הרשת שעתידה הייתה לקום לא תלך בעקבות המתחרים שהתרכזו במכירת סחורה במחיר נמוך ובמוצרי יד שנייה. במקום זה, Dayton אמר (מובא ציטוט מתוך נאום שנשא בסנט-לואיס): "We will offer high-quality merchandise at low margins, because we are cutting expenses. We would much rather do this than trumpet dramatic price cuts on cheap merchandise."
ובעברית – סחורה איכותית במחירים יחסית נמוכים, במקום הנחות ענק על סחורה זולה.
חנות Target הראשונה נפתחה בראשון למאי 1962, בפרוור של העיר רוזבלט, מינסוטה, והושקה תחת הקונספט של "החנות היוקרתית הראשונה למוצרים בהנחה". כמו תמיד, באנגלית זה נשמע יותר טוב - the first upscale discounter.
החנות התאפיינה בסביבת קניות אטרקטיבית, מסלולי קופות חדשניים, ומגוון רחב של מוצרים, במחירים נמוכים עד בינוניים. היא נמנעה לחלוטין מלהציע מוצרי יד שנייה, והתרכזה בצמצום עלויות בתוך החברה עצמה על מנת לאפשר מכירת סחורה איכותית במחירים ללא תחרות. בהמשך, כשהחנות התרחבה לרשת חנויות, היא כללה גם סופרמרקטים מוחכרים, במסגרת השאיפה לספק לצרכן one-stop shopping. בשנת 1967 מכירות המזון הוו 40% מכלל מכירות הרשת, אך למרות זאת, שנתיים אחר כך Target זנחה את הרעיון והפסיקה למכור מזון בסניפיה. היא חזרה להתרכז בסחורה כללית בלבד. במטרה לחדד את הדימוי היוקרתי אליו שאפה, הרשת חיזקה את תחום הביגוד דווקא.
השם Target נבחר ע"י מנהל הפרסום של החברה, Stewart K. Widdess, מתוך כ-200 הצעות. הוא דאג לציין שהיה לו חשוב במיוחד שהשם החדש לא יכלול את "Dayton " בתוכו, כדי שהצרכנים לא יקשרו את החנות החדשה לרשת הכלבו הוותיקה (למרות שהבעלים היו אותם בעלים כמובן). גם בבחירת הלוגו נבחנו הצעות רבות, כולן כללו אלמנטים של "מטרה" (Target ), עד שלבסוף נבחר הלוגו הזה ששימש את החברה לאורך 6 שנים (עד 1968):
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה