ה. השלכות טכנולוגיות וכלכליות

בתחילת המאה ה-20 כל בעל מלאכה היה ליצרן רכב לגיטימי. בצרפת לבדה היו באותה תקופה עשרות "יצרני רכב", שלושה בלבד שרדו מאז ועד היום – רנו, פיג'ו וסיטרואן.

"בוני הכרכרות" (Coachbuilders) היו אמנים מיומנים שהיו בונים את גוף הרכב בהתאם לדרישת לקוחותיהם מהמעמד האריסטוקראטי שיכלו להרשות זאת לעצמם. ואלו הצרפתים היו המובילים בתחום ושאר "בוני הכרכרות" בעולם עקבו באדיקות אחר המילה האחרונה שיצאה מפריז.

המהפכה של הנרי פורד ושיטת הסרט הנע, המשברים של אותה תקופה, קריסתם של מפעלים של "בוני הכרכרות" שנותרו ללא לקוחות, מחסור בחומרי גלם, המעבר לייצור מרכב הרכב כיחידה אחת (Monocoque) הביאו לקיצה של תקופה, והיוו נקודת המפנה שעיצבה את מהות מעצב הרכב ותפקידו.

המשבר, שכפי שכבר נידון קודם לכן, עיצב אתו את הגישה ההוליסטית החדשה של העבודה המשותפת בין המהנדס ומעצב הרכב. דבר שהשפיע רבות הן על פיתוח הטכנולוגיה והן על העיצוב של אותה תקופה בתעשיית הרכב.

סיטרואן שלח מהנדסים להשתלמויות במפעליו של הנרי פורד ולא שקט על שמריו ובשנת 1919, ברציף ז'אבל, על גדות נהר הסיין, ייצר סיטרואן 20 אלף מכוניות בשיטת הסרט הנע. הדגם הראשון לצאת היה ה- CV10 TYPE A. ב-1921 כבר יוצר הדגם השני ותפוקת המפעל הגיע ל-400 מכוניות ליום. סיטרואן הנהיג שיטות שיווק אגרסיביות, בהן שיטת התשלומים החודשיים, זאת על מנת להפוך את ה"שאיפה" של כל אדם לבעלות על רכב לזמינה ונגישה.

על אף שהיו בעיצומו של המשבר הכלכלי העולמי השיקה סיטרואן ב- 1933 את הדגם המצליח "TRACTION- AVANT" על שמה של שיטת ההנעה הקדמית שפותחה על ידי מהנדס החברה אנדרה לפרב. לפרב שינה את שיטת ההנעה האחורית שהייתה בזבזנית אנרגיה גדולה, אך מקובלת בתעשיית המכוניות (ועדיין משולבת היום בדגמים שונים, בעיקר בדגמי רכב שטח). שיטה זו של הנעה קדמית אומצה עד מהרה על ידי כל יצרניות הרכב.

עם זאת, המשבר הכלכלי נתן אותותיו והחברה נקלעה לקשיים, ולבסוף כמוצא אחרון פנתה לספקית הראשית שלה לצמיגים – חברת מישלין, בבקשה להצלה מפשיטת רגל. ב-1934 הפכה חברת מישלין לבעלים של סיטרואן.

משנת 1958 גדל ייצור מכוניות הסיטרואן בכל הדגמים עד שבשנת 1976 ירדו מפס הייצור של סיטרואן קרוב ל750 אלף מכוניות. באותה שנה החליפה סיטרואן בעלים ועברה מידיה של מישלין לידיה של פיג'ו, שאיחדה את החברה לפיג'ו-סיטרואן. כיום מפוזרים מפעלי החברה ברחבי אירופה והנ"ל ממשיכה במסורת של שכלול הטכנולוגיה והחדשנות העיצובית ברכביה.

מכונית נוספת שכבר הוזכרה קודם לכן ואשר מהווה עד היום אבן דרך בהיסטוריה של הרכב כולה הנה ה"אלה" ה- "Goddess" ה- DS. פול מאניש, אבי ההידראוליקה תרם רבות לחידושים ב-DS.

הטכנולוגיה שהביא עימו הייתה מתקדמת ב-12 שנה על פני יצרני הרכב האחרים. בנוסף להידראוליקה זכתה ה-DS לאמצעי בטיחות חדשים לזמנם ומרווח פנימי מפנק. ה-DS אפשרה את השתתפותה הראשונה של סיטרואן במרוצי המכוניות, וזו אף השיגה תוצאות מרשימות בזכות ביצועי הכביש שלה. במשך 20 שנות ייצורה, יצאו לאוויר העולם 1.5 מליון יחידות שאת חלקם ניתן לראות עד היום נעים בכבישים.

התיאורטיקן וחוקר הספרות הצרפתי רולאן בארת (Roland Barthes) מכנה בספרו "מיתולוגיות" את ה-DS כ"חפץ קסום" וקורא לה "סיטרואן החדשה".