BAUHAUS Dessau, Meisterhauser - Walter Gropius 1925
משנת 1918 ועד 1950 הסגנון העיצובי השליט היה ה"מודרניזם". המודרניזם היה למעשה יותר דרך חשיבה מאשר סגנון עיצובי, על פי תפיסה זו האמינו כי עיצוב של חפץ כלשהוא צריך להיות מבוסס לחלוטין על השימוש באותו חפץ "Form follows function". אחד הסגנונות העיצובים שנגזרו מהמודרניזם היה סגנון הארט דקו "Art deco" התקופה המיוחסת לסגנון הארט דקו הייתה התקופה שבין שתי מלחמות העולם מ- 1920 ועד שנת 1939 יש הטוענים כי היא נמתחה גם עד לשנות החמישים. הארט דקו היה סגנון מודרניסטי שהתבטא בשילוב של סגנונות אומנותיים שנלקחו מתרבויות עתיקות כגון: יוון העתיקה, רומא, מצריים, תרבות המאייה ועוד. כמו כן היו בארט דקו השפעות רבות מ"הקוביזם", ה"פויוטוריזם- Futurism" וה"קונסטרקטיויזם- "constructivism המודרניסטיים. הסגנון התבטא בדוגמאות גיאומטריות, אלמנטים הלקוחים מן הטבע כגון פרחים ובעלי חיים, מעצבים בסגנון הארט דקו השתמשו בדפוסים מדורגים, פינות מעוגלות, צורות דינאמיות בהשראת כלי תעופה ומכונות, קוים זורמים, עיטורים בצבע שחור ועוד... סגנון הארט דקו היה החתימה שהותירו שנות השלושים. האלמנטים האופייניים לסגנון התבטאו בעיצוב יומיומי בארכיטקטורה, בעיצוב מכוניות, מוצרים חשמליים כגון טוסטרים, רהיטים, תמונות וחפצי אומנות.
סגנון נוסף שאפיין את המודרניזם היה הבאוהאוס. הזרם יצא מתוך בית הספר "באוהאוס" המפורסם לארכיטקטורה שהוקם ע"י הארכיטקט "Walter Gropius" בעיר ווימר בגרמניה. בית הספר פעל בין השנים 1919-1933 . בשנות פעילותיו הראשונות לבית הספר לא הייתה מחלקת ארכיטקטורה. הבאוהאוס שאף לאחד בין אומנות למיומנות "Craft": פיסול, ציור, עיצוב ואסטטיקה "Applied arts" ומלאכת יד "Handicraft" כבסיס ליצירת ארכיטקטורה חדשה. המטרה המרכזית הייתה ליצור "Einheitskunstwerk" בגרמנית – יצירת מופת אחידה (uniform work of art) . היה רצון לחנך ארכיטקטים, ציירים ופסלים מכל הזרמים להתמקצע כבעלי מלאכה מוסמכים או כאומנים יצירתיים עצמאים. הייתה מגמה להקים קבוצת לימוד של אומנים אדריכלים מובילים שיוכלו להקים בניין בשלמותו משלבי התכנון דרך הביצוע ואפילו עד שלב עיצוב הפנים ובניית הריהוט בכדי לשקף את רוח הזרם ולהגיע לשלמות ואחידות בביצוע. מתוך עקרונות הבאוהאוס נגזר כי את האומנות עצמה לא ניתן לרכוש כמו שרוכשים מיומנות, האומנות היא מעבר לכל תהליך שיטתי. האימון המכאני המעמיק בסדנאות בית הספר היה יסוד חיוני לכל הפעילויות היצירתיות. בבית הספר לא היו מורים ותלמידים היו אמנים "masters" , בעלי מלאכה מקצועיים "journeymen" ומתלמדים. בשלב מסוים של תהליך הלמידה השניים, המיומנות והאומנות, יתאחדו ויהיו למקשה אחת. הסגנון מתאפיין בפשטות, פשטות של קו וצורה. קוים ישרים או קוים חלקים וזורמים. בחזרה והכפלה של שכבות בכדי לייצר אפקט פשוט אך חזק. קיים משחק ארכיטקטוני של אסימטריה למול סימטריה ושל מסה למול חלל. ישנה הקפדה על האופן שבו נופלות קרני האור על אובייקטים ובניינים שעוצבו ותוכננו בסגנון הבאוהאוס. נעשה שימוש בחומרים חדשים יחסית לתקופה חומרים קלים יותר בבניה כמו: אלומיניום, פלסטיק, זכוכית וכד', כמו כן הייתה משמעות עיצובית לבחירת החומרים. העיצוב כאמור נבע מתוך הפונקציונאליות של הבניין או המוצר המעוצב. בניינים בסגנון הבאוהאוס הם בדרך כלל קובייתיים, למרות שישנם בניינים רבים שהפינות והמרפסות שלהם מעוגלות. בשנת 1933 נסגר בית הספר עם עליית המפלגה הנאצית לשלטון בגרמניה. השימוש בצורות מופשטות ופשוטות, הרצינאליות, הפונקציונאליות והרעיון כי ייצור המוני יכול ללכת בד בבד עם הרוח האומנותית האִינְדִּיבִידוּאָלִית פותחו בגרמניה באופן חלקי עוד לפני שיוסד הבאוהאוס.
סגנון נוסף שאפיין את המודרניזם היה הבאוהאוס. הזרם יצא מתוך בית הספר "באוהאוס" המפורסם לארכיטקטורה שהוקם ע"י הארכיטקט "Walter Gropius" בעיר ווימר בגרמניה. בית הספר פעל בין השנים 1919-1933 . בשנות פעילותיו הראשונות לבית הספר לא הייתה מחלקת ארכיטקטורה. הבאוהאוס שאף לאחד בין אומנות למיומנות "Craft": פיסול, ציור, עיצוב ואסטטיקה "Applied arts" ומלאכת יד "Handicraft" כבסיס ליצירת ארכיטקטורה חדשה. המטרה המרכזית הייתה ליצור "Einheitskunstwerk" בגרמנית – יצירת מופת אחידה (uniform work of art) . היה רצון לחנך ארכיטקטים, ציירים ופסלים מכל הזרמים להתמקצע כבעלי מלאכה מוסמכים או כאומנים יצירתיים עצמאים. הייתה מגמה להקים קבוצת לימוד של אומנים אדריכלים מובילים שיוכלו להקים בניין בשלמותו משלבי התכנון דרך הביצוע ואפילו עד שלב עיצוב הפנים ובניית הריהוט בכדי לשקף את רוח הזרם ולהגיע לשלמות ואחידות בביצוע. מתוך עקרונות הבאוהאוס נגזר כי את האומנות עצמה לא ניתן לרכוש כמו שרוכשים מיומנות, האומנות היא מעבר לכל תהליך שיטתי. האימון המכאני המעמיק בסדנאות בית הספר היה יסוד חיוני לכל הפעילויות היצירתיות. בבית הספר לא היו מורים ותלמידים היו אמנים "masters" , בעלי מלאכה מקצועיים "journeymen" ומתלמדים. בשלב מסוים של תהליך הלמידה השניים, המיומנות והאומנות, יתאחדו ויהיו למקשה אחת. הסגנון מתאפיין בפשטות, פשטות של קו וצורה. קוים ישרים או קוים חלקים וזורמים. בחזרה והכפלה של שכבות בכדי לייצר אפקט פשוט אך חזק. קיים משחק ארכיטקטוני של אסימטריה למול סימטריה ושל מסה למול חלל. ישנה הקפדה על האופן שבו נופלות קרני האור על אובייקטים ובניינים שעוצבו ותוכננו בסגנון הבאוהאוס. נעשה שימוש בחומרים חדשים יחסית לתקופה חומרים קלים יותר בבניה כמו: אלומיניום, פלסטיק, זכוכית וכד', כמו כן הייתה משמעות עיצובית לבחירת החומרים. העיצוב כאמור נבע מתוך הפונקציונאליות של הבניין או המוצר המעוצב. בניינים בסגנון הבאוהאוס הם בדרך כלל קובייתיים, למרות שישנם בניינים רבים שהפינות והמרפסות שלהם מעוגלות. בשנת 1933 נסגר בית הספר עם עליית המפלגה הנאצית לשלטון בגרמניה. השימוש בצורות מופשטות ופשוטות, הרצינאליות, הפונקציונאליות והרעיון כי ייצור המוני יכול ללכת בד בבד עם הרוח האומנותית האִינְדִּיבִידוּאָלִית פותחו בגרמניה באופן חלקי עוד לפני שיוסד הבאוהאוס.
.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה