כפי שניתן היה לראות קודם לכן, ההשוואה המתבקשת בין סטארק לבין אמן/מעצב מן העבר, היא ההשוואה בינו לבין האמן והמעצב אנדי וורהול.
גם וורהול וגם סטארק עסקו בעיצוב ובתרבות להמונים. שניהם עסקו בתרבות השפע, באייקונים של תרבות, בשאלות מהו עיצוב גבוה ומהו עיצוב נמוך ולמי הם מיועדים.
אנדי וורהול היה אמן פופ ומעצב נודע, אך גם בעל אישיות ייחודית. הוא היה אמן-סלב ששמו נקשר במסיבות הטובות בעיר ניו-יורק, כמי שאיגד סביבו את כל המי-ומי של התקופה (שנות ה-60) והסטודיו שלו הפך לאתר המבוקש ביותר בניו-יורק.
וורהול בחר נושאים יומיומיים לעבודותיו: פחיות מרק אותן ניתן למצוא בחנויות מכולת, גזרי עיתון ועוד, אך גם פיאר והעצים את האייקונים של אותה התקופה. כך עשה למשל כששיכפל את דמותה של מרלין מונרו והניק לה פרשנות גרפית צבעונית משלו.
עבודותיו של וורהול עזקו בשאלת הזוהר מול החולין, הפשטות אל מול היוקרה, הזמני אל מול האל-מותי.
עבודותיו "זכו" לחיקויים רבים, לפרשנויות אופנתיות ולסגנון בפני עצמו.
סטארק בדומה לוורהול, עוסק אף הוא במתח שבין הנמוך לגבוה, בין הנגיש ללא-מושג, בין תרבות המוכה לתרבות גבוהה, בין זמני לקבוע...ועוד.
סטארק אמנם החל את דרכו בצרפת, אך היום נוכחותו מורגשת בכל העולם. גם הוא, כמו וורהול, הפך לאישיות בפני עצמו, גם הוא מעצב-סלב שזוכה לתשומת לב בכל אשר הוא נמצא. עבודותיו אף הן עוסקות בשיכפול, בעיוותי גדלים ופרספקטיבות ויש בהן צבעוניות עזה ולעיתים אף משחקים אופטיים.
בניגוד לוורהול, מתפרס סטארק על תחומים רבים יותר, ביניהם עיצוב בפנים ואביזרי לבוש. כמו-כן, בעיקר לאור ההבדל בתחומי העיסוק של השניים, סטארק שואף שעיצוביו יגיעו לכל בית (סחורות טובות), בעוד שוורהול נתפס, למרות עיסוקו ב"יומיומי", כאמן על-זמני שיצירותיו (המקוריות) אינן נמכרות במחירים השווים לכל נפש (ומעולם לא נמכרו ככאלה).
אין ספק כי כל אחד מהשניים הותיר חותם בתחומו וישאר חקוק לנצח מעל דפי ההיסטוריה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה