Target, הרשת הקמעונאית החמישית בגודלה בארה"ב. מעסיקה 400,000 עובדים בכ-2000 סניפים. מיום הקמתה ב-1962 החברה רשמה עלייה מתמדת בהיקף המכירות שלה, ושמרה על צמיחה קבועה לאורך השנים. האם היו כישלונות בדרך? כנראה. סביר להניח. אבל אני לא הצלחתי למצוא כשלים בולטים שהשליכו על עתיד החברה.
מאחר ולא מצאתי נקודות משבר להצביע עליהן, החלטתי להתמקד בפרק זה בהחלטות שעשתה החברה ובמדיניות פנים שהנחילה, שהביאו לביקורת ציבורית וגרמו לפגיעה בתדמיתה המושלמת.
הביקורת העיקרית המופנית בעשור האחרון כלפי החברה היא על תנאי העסקה לא הוגנים ומשכורות נמוכות מאד. יש הטוענים שהמחירים הנמוכים שהחברה מציעה באים על חשבון תשלום הוגן לעובדי הרשת. בנוסף, Target מחזיקה במדיניות (לא מוצהרת אמנם) האוסרת על קיומו של איגוד עובדים. כבר בזמן תקופת ההכשרה הרשת דואגת להעביר מסר ברור לעובדיה לפיו אם ינסו להקים איגוד כזה או להיקשר בארגונים קיימים, הם יפוטרו לאלתר. לצד זה ישנו כמובן גם יחס החברה לספקים מארצות העולם השלישי. כמו הרבה רשתות אחרות, גם Target מייצרת מוצרים בהודו, סרילנקה, ויטנאם, מקסיקו ובמדינות נוספות בהן השכר נמוך מאד. ב-2005 נגרמה לחברה מבוכה לא מעטה כאשר ראש איגוד העובדים המקסיקני הפגין מול המשרדים הראשיים של החברה בברונקס במחאה על העסקתם של ילדים במקסיקו בשכר רעב בחברה שייצרה תחפושות האלויין ל-Target.
ביקורת נוספת המופנית כלפי החברה היא על השתלטותה על המרחב העירוני ודחיקתם לשוליים של מתחרים קטנים. ברור הוא כי בעלי מכולות שכונתיים, בעלי חנויות בגדים או בתי מרקחת פרטיים אינם יכולים להתחרות במחירי הרשת ולכן כאשר נפתח סניף חדש בשכונה בה הם פועלים, אותם בעלי חנויות נאלצים לחפש לעצמם מקורות הכנסה אחרים. למעשה, זוהי ביקורת המושמעת כיום בעולם כלפי רשתות הענק באשר הן ו-Target אינה שונה בעניין זה ממתחרותיה.
ב-2005 הרשת יצאה במדיניות חדשה לפיה הרוקחים בסניפים שלה רשאים לסרב לחתום על מרשם "גלולת היום שאחרי", אם הדבר נוגד את השקפתם הדתית. לזכות החברה יאמר שהם סייגו את הדבר בכך שבמקום ימצא לפחות רוקח אחד נוסף שיהיה מוכן לספק את המרשם. הדבר עורר תגובות נזעמות מצד ארגון Planned Parenthood אך היו גם תגובות אוהדות שטענו שהרשת מעודדת חופש מצפוני.
למרות היותה אחת מהתורמות הגדולות ביותר במדינה, Target מחזיקה במדיניות לפיה לארגונים אסור להתרים בשטחי החנות או בכל האזורים השיכים לה (כמו מגרשי חנייה). המטרה המוצהרת של כך היא שקונים יוכלו ליהנות מחווית קניות נטולת הסחות דעת. בפועל, כאשר ב-2004 מעט לפני חג המולד נציגים של הארגון – Salvation Army גורשו כאשר עסקו בפעולות התרמה נוצר זעם בקרב לקוחות הרשת ו-Target סבלה מפגיעה קשה בתדמיתה. בעקבות כך הם הודיעו על מגוון שיתופי פעולה עם הארגון ובין היתר אפשרו לקונים לקנות מוצרים ולתרום אותם ישירות באתר הרשת.
מאחר ולא מצאתי נקודות משבר להצביע עליהן, החלטתי להתמקד בפרק זה בהחלטות שעשתה החברה ובמדיניות פנים שהנחילה, שהביאו לביקורת ציבורית וגרמו לפגיעה בתדמיתה המושלמת.
הביקורת העיקרית המופנית בעשור האחרון כלפי החברה היא על תנאי העסקה לא הוגנים ומשכורות נמוכות מאד. יש הטוענים שהמחירים הנמוכים שהחברה מציעה באים על חשבון תשלום הוגן לעובדי הרשת. בנוסף, Target מחזיקה במדיניות (לא מוצהרת אמנם) האוסרת על קיומו של איגוד עובדים. כבר בזמן תקופת ההכשרה הרשת דואגת להעביר מסר ברור לעובדיה לפיו אם ינסו להקים איגוד כזה או להיקשר בארגונים קיימים, הם יפוטרו לאלתר. לצד זה ישנו כמובן גם יחס החברה לספקים מארצות העולם השלישי. כמו הרבה רשתות אחרות, גם Target מייצרת מוצרים בהודו, סרילנקה, ויטנאם, מקסיקו ובמדינות נוספות בהן השכר נמוך מאד. ב-2005 נגרמה לחברה מבוכה לא מעטה כאשר ראש איגוד העובדים המקסיקני הפגין מול המשרדים הראשיים של החברה בברונקס במחאה על העסקתם של ילדים במקסיקו בשכר רעב בחברה שייצרה תחפושות האלויין ל-Target.
ביקורת נוספת המופנית כלפי החברה היא על השתלטותה על המרחב העירוני ודחיקתם לשוליים של מתחרים קטנים. ברור הוא כי בעלי מכולות שכונתיים, בעלי חנויות בגדים או בתי מרקחת פרטיים אינם יכולים להתחרות במחירי הרשת ולכן כאשר נפתח סניף חדש בשכונה בה הם פועלים, אותם בעלי חנויות נאלצים לחפש לעצמם מקורות הכנסה אחרים. למעשה, זוהי ביקורת המושמעת כיום בעולם כלפי רשתות הענק באשר הן ו-Target אינה שונה בעניין זה ממתחרותיה.
ב-2005 הרשת יצאה במדיניות חדשה לפיה הרוקחים בסניפים שלה רשאים לסרב לחתום על מרשם "גלולת היום שאחרי", אם הדבר נוגד את השקפתם הדתית. לזכות החברה יאמר שהם סייגו את הדבר בכך שבמקום ימצא לפחות רוקח אחד נוסף שיהיה מוכן לספק את המרשם. הדבר עורר תגובות נזעמות מצד ארגון Planned Parenthood אך היו גם תגובות אוהדות שטענו שהרשת מעודדת חופש מצפוני.
למרות היותה אחת מהתורמות הגדולות ביותר במדינה, Target מחזיקה במדיניות לפיה לארגונים אסור להתרים בשטחי החנות או בכל האזורים השיכים לה (כמו מגרשי חנייה). המטרה המוצהרת של כך היא שקונים יוכלו ליהנות מחווית קניות נטולת הסחות דעת. בפועל, כאשר ב-2004 מעט לפני חג המולד נציגים של הארגון – Salvation Army גורשו כאשר עסקו בפעולות התרמה נוצר זעם בקרב לקוחות הרשת ו-Target סבלה מפגיעה קשה בתדמיתה. בעקבות כך הם הודיעו על מגוון שיתופי פעולה עם הארגון ובין היתר אפשרו לקונים לקנות מוצרים ולתרום אותם ישירות באתר הרשת.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה