כאשר מדברים על פיליפ סטארק, אין ספק כי מדובר בתופעה עיצובית בפני עצמה.
סטארק, פרט להיותו מעצב, הינו גם יזם, טכנולוג ואיש חזון, המוצא עניין בכל המקיף את האדם במהלך חייו.
הוא נותן את הדעת למהלך חייו של אדם, מהרגע שזה מתעורר ועד לרגע שבו הוא הולך לישון, כשבין שתי נקודות עיקריות אלה, עוברות שלל חוויות הבאות לידי ביטוי בעבודותיו: סביבת העבודה, עיצוב המשרד, פינת האוכל והמטבח, הדירה עצמה, מקומות הבילוי והמסעדות.
סטארק אף יצר מושג חברתי חדש בעולם העיצוב: "המעצב הכוכב". המעצב שמוצריו נמכרים תחת שמו ובזכות שמו, המעצב שמוזמן לאירועים ולפתיחות, המעצב שיופיע במדורי הרכילות כשיופיע לאירוע נוצץ, המעצב שכמוהו ירצה כל מעצב צעיר להיות.
המחשבה על העיצוב ועל האדם ככלים שלובים הינה מחשבה מוכרת. סטארק בעבודותיו מדגיש את חשיבות הקשר שבין העיצוב לאדם הרוכש אותו ועל כך שעיצוב טוב, אמור לכאורה, להית נגיש לכל. אך האם חזון זה אכן בא לידי ביטוי באופן פועלו? האמנם אין בעיצוביו של סטארק כל גורם משתלט שהופך את האדם לאובייקט בפני עצמו בביתו שלו?
עצם השאלה מעלה את התהיות בנושא. שכן, למרות שאיפותיו המוצהרות של סטארק להשתלב בחיי האדם ולא להשתלט עליהם, ניכר שלא אחת חטא בכך שיצר "קורבנות עיצוב".
קורבנות העיצוב הם אלה שישקיעו את מיטב כספם בדירה בעיצובו (שלאו דווקא משרתת את צרכיהם), ירכשו אובייקטים רק בשל שיוכם אל ה"מותג" סטארק, קורבנות עיצוב הם אלה שיבנו את חייהם והשקפותיהם סביב המותג ולא להיפך כשם שהצהיר סטארק שרצה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה