א. רקע הסטורי

רקע היסטורי
גרמניה, שנחשבה כאשמה עיקרית בפרוץ
מלחמת העולם הראשונה ובהרס שנגרם למדינות אירופה בעקבות המלחמה, נאלצה לחתום על הסכמי ורסאי בהם חוייבה להחזיר שטחים שנכבשו על ידיה גם לצרפת וגם לפולין, לצמצם את צבאה , ולשלם פיצויי מלחמה על סך 132 מיליארד מרק.
פרידריך בקר נולד בשנת 1922 בגרמניה שלאחר מלחמת העולם הראשונה.
בסוף שנות העשרים החל להתמוטט המשטר הגרמני הדמוקרטי והמצב הכלכלי בגרמניה שהיה גרוע בעקבות המלחמה והסכמי וורסאי עוד החמיר בעקבות השפל הכלכלי הגדול שהחל בארצות הברית. בגרמניה נוצרה אבטלה רבה, מפעלים התמוטטו והעוני התפשט. על רקע זה היוותה המפלגה הנאצית בראשות היטלר מוקד משיכה, משום שהיא הציגה הנהגה חזקה וטענה שיש בכוחה להוציא את גרמניה מן המשבר ולהשיב לה את כבודה שנית. פרידריך בקר שהיה נער צעיר באותה התקופה נרתם למאמץ הלאומי ובגיל 14 עזב את הבית ועבר לדיסלדורף שם גר אצל קרובי משפחה ולמד הנדסת מכונות בבית הספר הטכני בעיר. בשנת 1939 החל ללמוד הנדסה אווירית ולאחר שנתיים גויס לצבא הגרמני כטייס. בשנת 1945 בסוף מלחמת העולם השניה ואחרי שנות שרות רבות ומספר עיטורי כבוד נפצע ונלקח בשבי על ידי הצבא האמריקאי. הוא שוחרר מהשבי לאחר תקופה קצרה בגלל פציעה חמורה ברגלו וחזר לדיסלדורף. בעקבות הפציעה הקשה נאלץ פרידריך בקר לעשות הסבה מקצועית, למד שנה הנדסת שיניים והחליט שזה לא מתאים לו ואז עבר ללימודי צורפות (כבר כילד הייתה לו אהבה לתחום הוא נהג לעבוד בסדנא של אביו וליצור תכשיטים לאמו).
בשנת 1951 עבר בהצלחה את בחינות הגמר בבית הספר הטכני של דיסלדורף והפך רשמית לצורף..

ב. הזירה העיצובית

הזירה העיצובית

בתקופת מלחמת העולם השניה ולאחריה היה מחסור רציני באירופה בחומרי גלם דבר שמכורח המציאות השפיע על העיצוב. פשטות היתה מועדפת על עודף קישוטיות ואסכולת הבאוהוס, בית הספר לעיצוב שהוקם בגרמניה שבין שתי מלחמות עולם שאחת ממטרותיו היו לשקם את המדינה מבחינה תרבותית וחברתית, שלטה בעיצוב. הבאוהוס דגל בהתנערות מהסגנון המצועצע ששלט בעיצוב עד המלחמה והדגשת צרכיו הפשוטים של האדם כמרכז האידיאולוגיה התרבותית. סגנון עיצובי נקי ופשוט המרבה לעשות שימוש בקווים ישרים ואלמנטים פשוטים לייצור ושימוש ולשלב אמנות עם טכנולוגיה. באותן שנים שלאחר מלחמת העולם השניה קמה גם קבוצת "0" , קבוצת אמנים צעירים מדיסלדורף שביקשו למחוק את העבר והמלחמה ותוצאותיה ולהתחיל מאפס. הם הכריזו על עידן חדש, וביקשו להמציא אסטתיקה חדשה שלא מושפעת מהמסורת הגרמנית. הם דגלו במינימליזם פואטי צורות גיאומטריות נקיות אך מלאות הבעה שימוש בחומרים תעשייתים, אור אש וקינטיקה. יש המשווים את אמני ה"0" עם המינימליזם האמריקאי.

עיצוב סקנדינבי -מלחמת העולם שינתה סדרים סוציאליים והשפיע על הכלכלה העולמית, חסרים בחומרי גלם ועצים השפיעו על עיצוב רהיטים. בשנות החמישים החלה תנועה במדינות צפון אירופה שבדקה עיצוב מחדש של ריהוט, שימוש בעץ זול יותר וטכנולוגיות יצור פשוטות והאמינה שרהיטים מאיכות טובה צריכים להיות נחלת הכלל .

סיפור ההתחלה

סיפור ההתחלה

עבודת הגמר של פרידריך בקר בבית הספר הטכני בדיסלדורף זכתה להערכה רבה מצד Schollmayer שהיה מורה בבית הספר ומאוחר יותר הפך למנהל בבות בספר הטכני לצורפות בPfhorzeim והמליץ על בקר כמחליפו.

pic

כמורה בקר רצה לתת לתלמידיו מה שלו היה, ידע נרחב המאפשר לצורף להתמודד עם פרויקטים שונים ולא להתמחות בתחום ספציפי.

גרמניה שלאחר מלחמת העולם השניה היתה עולם מפורק, פיזית ומנטאלית, הכנסיות חיפשו אמנים שיבנו מחדש חפצי קודש שנהרסו במלחמה. מכיוון שהיה חיפוש אחרי רוח אמונה חדשה הכנסיות הסכימו לקבל עיצובים מודרניים חדשניים ובכך איפשרו לצורפים רבים להתנסות בצורות חדשות. בשנות החמישים והשישים פרידריך בקר יצר ועיצב מספר גדול של "תכשיטי כנסיה" .

pic

בשנת 58 עבר בקר לדירה גדולה יותר שאפשרה לו לבנות בית מלאכה גדול יותר במרתף ולהעסיק בו סטודנטים ואסיסטנטים ובכך לערות אותם בעולם הצורני של עולם העיצוב. במקביל בשנות החמישים יצר בקר תכשיטים שהדגש בהם היה על התכשיט כמבנה ולא כקישוט. הוא השתמש באבנים גדולות דמויי קבושון או צורות גיאומטריות פשוטות ( במשך כל עבודתו כצורף הזמין בקר אבנים בחיתוך מיוחד שאפיינו את התכשיטים שלו) ושיבץ אותן בשיבוצי לחץ .מכיוון שהאבן היתה מוחזקת במקומה על ידי הקפיציות של גוף הטבעת בקר איפשר לקונים שלו לבחור באבנים שונות. הטבעות הוצגו לראשונה בשנת 59 ב MUNICH CRAFTS FAIR שם נתקלה בביקורת קטלנית מהוועדה הבוחרת עיצובים מתוך עשרה עיצובים שהגיש לתערוכה שמונה נדחו. מאוחר יותר זכו העיצובים שנשארו בפרס עיצוב באותה התערוכה.

בסוף שנות החמישים עיצב טבעות פיסוליות מזהב ואבנים יקרות. הטבעות הבנויות מצורות גיאומטריות פשוטות ואפקטים תלת מימדיים.

בשנות השישים החל לעבוד עם זהב לבן ומאוחר יותר עבר לנירוסטה ואבנים סינטטיות חומרים שלא היו מקובלים בעולם הצורפות באותה התקופה. בקר טען שמכיוון שמדובר בחידוש מודרני, חומרים מעשי ידי אדם, הם לגיטימיים לעבודה הצורפותית.

משנת שישים וארבע ועד מותו עסק בקר בעיקר בעיצוב תכשיטים ופסלים קינטיים . בתחילה עיצב סדרות תכשיטים שקרא להם VARIABLE JEWELRY בהם העונד לקח חלק אקטיבי בשינוי התכשיט. התכשיטים היו מורכבים מחלקים וצירים העונד יכול היה להזיז את החלקים ובכך להיות חלק מהיצירה.

בשלב מאוחר יותר בחר לחבר לתכשיטים מנגנונים מכניים כמו גלגלי שיניים, מיסבים ומשקולות כדי שהעונד יגרום לשינוי במבנה התכשיט על ידי תנועות לא מכוונות של הגוף. תנועת הגוף יצרה אי שיווי משקל במנגנון שהיה מוסתר במבנה התכשיט וגררה אחריה תנועה בתכשיט עצמו.

במנגנונים שבנה עבור התכשיטים השתמש לבניית הפסלים הקינטיים המוצבים ברחבי גרמניה.

השקפת עולם

השקפת עולם

LESS IS MORE

אחרי תערוכה במינכן בשנת 59 דיבר פרידריך בקר בפני קהל המבקרים בתערוכה ואמר על התכשיטים שהציג בתערוכה:

"אין בעיצובים אלו קשת או זווית שמטרתן דקורציה – להכל יש תכלית. אדם יכול לקרוא לתכשיטים הללו מבנים אם הוא רוצה. הטבעות לא יהיו מבנה דקורטיבי שעומד בפני עצמו אלא יכולות לקשט רק כשהן ענודות על היד"

את המושג "יותר הוא פחות " התביע האדריכל הגרמני לודוויג מיס ון דר רוהה שהיה מאבות הסגנון המודרניסטי באדריכלות ופעל בגרמניה עד מלחמת העולם השניה (היה מנהלו האחרון של בית ספר הבאוהואס). הוא ראה בחיפוש אחר הסגנון חדש, נטול הקישוטים חסרי הערך, סגנון שיהיה נכון יותר למציאות החברתית החדשה של גרמניה שלאחר מלחמת העולם , והשתמש בביטוי "Less is more" כמוטו מרכזי באדריכלות שלו.הכוונה היתה שפשטות ובהירות תוביל לעיצוב טוב ואין צורך בעשייה מיותרת כדי להצליח.

כמו ון דר רוהה הבאוהאוס ואדולף לוס, פרידריך בקר האמין שיש ליצור אסתטיקה חדשה ולהשתמש בחומרים חדשים ובכך ליצור עולם של עיצובים חדשים. בקר שהאמין שיותר זה פחות וכאדם שהכשרתו הראשונה היתה של מהנדס, חיפש דרכים פתרונות פשוטים לבעיות מבניות במינימום אמצעים .עיצוביו גם אם מורכבים מבחינה מכנית בנויים מצורות גיאומטריות פשטות וחסרים את כל העיטורים שהיו מקובלים בתכשיטים.

השלכות טכנולוגיות

השלכות טכנולוגיות

פרידריך בקר היה פורץ דרך בתחום עיצוב תכשיטים מודרניים, הוא הראשון שעבר לשימוש בנירוסטה (בקר טען שמכיוון שמדובר בחידוש מודרני, חומרים מעשי ידי אדם, הם לגיטימיים) דבר שהשפיע על צורפים רבים באותה התקופה. פטר סקוביק כתב לאחר שראה את כוס היין שבקר הציג בשנת 66

pic

"מה שחשוב בעבודה הזאת היא העובדה שהשימוש בחומרים מעשי ידי אדם מגלים את היצירתיות והחכמה של הדור שלנו ועכשיו צריך לחשוב על טכניקות עבודה חדשות. התכשיט הזה ...מסמל רק את היותו וזה מספיק".

בתכשיטים הקינטיים שלו שילב מנגנונים הנדסיים מסובכים שלא היו שייכים לעולם הצורפות ובכך איחד שני עולמות שונים ובזאת נתן לגיטימציה לצורפים צעירים לשלב טכנולוגיות חדשות.

תמורות חברתיות ופוליטיות

תמורות חברתיות ופוליטיות

מכיוון שרק בשנות השישים החל לעצב תכשיטים קינטיים (למרות שנהוג להסביר את המעבר שלו לתכשיטים קינטיים בגלל ההכשרה שלו כמהנדס, לא ברור מדוע עברה תקופה ארוכה עד הרגע שהתחיל לעסוק בקינטיקה) יש אפשרות לקשר זאת עם הפריחה הכלכלית בגרמניה באותה התקופה. בשנות השישים גרמניה המערבית הצליחה להתאושש מהמצב הכלכלי הגרוע שהיתה בו אחרי המלחמה ובעקבות ה"Wirtschaftswunder" (הנס הכלכלי ) הפכה להיות אחת משלוש המעצמות הכלכליות בעולם.

העושר הכלכלי וכוח הייצור הגדול איפשרו לאמנים חופש פעולה גדול יותר וזמן ויכולת לחפש סגנונות חדשים.

ז. ההשפעות של הסביבה העיצובית התרבותית

בעקבות המלחמה בקר כמו מעצבים רבים אחרים מחפש סגנונות חדשים ובוחר באמנות קינטית כמדיום חדש. בעולם התכשיטים לא נעשה שימוש בתנועה בקר שהכשרתו גם התאימה לתחום מצליח לשלב בהצלחה תנועה בתכשיטים שלו.




בתחילת שנות העשרים אמנים אינם מסתפקים באמנות סטטית ומחפשים דרכים לשלב תנועה ביצירות שלהם כדי להעניק להם מימד חדש של התפתחות בזמן ובחלל.האמנים הראשונים שעסקו בקינטיקה הם קלדר ונחום גבו. בתקופה של לאחר מלחמת העולם השניה בשנות החמישים והשישים יש פריחה מחודשת של אמנות קינטית ואמנים רבים החלו ליצור אמנות קינטית והפעם היכולות הטכנולוגיות השתפרו. מהאמנים שהשפיעו ביותר על עבודתו של פרידריך בקר ניתן לציין את קלדר טינגולי ובעיקר האמנות הסיברנטית של שופר שבעבודתו שולבו מנועים חשמליים תאים פוטואלקטריים וסאונד.
בקר שהגיע מתחום ההנדסה בוודאי מצא הרבה קווים משותפים עם אמנות קינטית ובחר לשלב אותה בעיצוביו.

ט. הכשלונות והכשלים

פרידריך בקר כצורף מעולם לא צבר כישלונות ובשיטת העבודה שלו לא היו כשלים. מדובר במוצרי מותרות- תכשיטים, שגם בתחילת עבודתו של בקר, בעוד גרמניה היתה במצב כלכלי לא זוהר הצליחו בשוק האירופאי. אמנם יתכן שחלק מהעיצובים שיצר לא נחלו הצלחה כמו אחרים אבל ללא ספק באופן גורף אפשר לתאר אותו כסיפור הצלחה. הוא הצליח לעשות שימוש בטכנולוגיות הזרות לעולם התכשיטים ולמכור את אשר עיצב, הוא עשה שימוש במתכות לא מקובלות ולמרות זאת העיצובים שלו התקבלו בזרועות פתוחות על ידי העשירון העליון.

יא. השוואה לדוגמא אחרת בתחום העיצוב- בניינים בתנועה

בניינים בתנועה
דר' דויד פישר ארכיטקט, תכנן את הבניין הראשון מסוגו- בניין בתנועה. פישר בוגר האוניברסיטה בפירנצה התחיל את דרכו בעולם הבניה בשיפוץ מבנים עתיקים ומבנים ציבוריים באיטליה ואחר בערים נוספות מסביב לעולם.
פישר מתייחס לארכיטקטורה כקומבינציה של הנדסה שימושיות ומעשיות. הנסיון העשיר שלו בתחומי הבניה עיצוב ותכנון מאפשרים לו לפנות לכיוונים חדשים בעולם הבניה .הוא שם דגש על שני כיווני מחשבה בעבודותיו האחד הוא גישה תעשייתית בה הוא משתמש ביחידות הבנוייות מראש במפעל כדי לחסוך זמן יקר בזמן הבניה והשני ארכיטקטורה דינמית שבה המבנה התלת מימדי נע ומוסיף מימד חדש למבנה - תנועה בזמן.

http://www.youtube.com/watch?v=iY0Uuyf8Xhw

הבניין הראשון שהוא תכנן נמצא בדובאי ויהפוך לסמל העתיד. לבניין מתוכננות שמונים קומות והוא ישנה את צורתו על פי תנועת הקומות, תנועה שעליה ישלוט כל דייר בנפרד, מהירות הסיבוב והכיוון יצרו בניין דינמי.
המוטו של פישר " מעוצב על ידי החיים ומשתנה עם הזמן" ..
Designed by Life and changes with Time



פישר כמו פרידריך בקר פנה לחדשנות ולרצון להוסיף מימד חדש לתחום עתיק, מימד התנועה בזמן. בקר, בראשית דרכו עסק בצורפות קלאסית, לאחר מכן התנסה בחומרים חדשים ורק לאחר מכן שילב תנועה בעבודותיו בדומה להתמקצעות של פישר בארכיטקטורה. שניהם הראשונים שפנו לשילוב תנועה ב"מוצרים" הנחשבים לסטטים ואצל שניהם, למרות שהם המעצבים, הקליינט הוא זה שקובע את המראה של המוצר בזה שהוא שולט בתנועה.

יב. סיכום

פרידריך בקר

קינטיקה- מילה שהגיעה מהשורש היווני קינמה ומשמעותה תנועה. קינטיקה באמנות התחילה בשנות העשרים אבל קינטיקה בצורפות התחילה הרבה לפני, מי לא מכיר את טבעות החותם הפרעוניות, חרפושיות שצד אחד נראה כחיפושית ובצד השני ישנם הירוגליפים והאבן מתהפכת על צירה, או את הלוקטים הויקטוריאנים שבהם הוסתרה תמונה, קבוצת שיער או רעל.
יש הרבה תכשיטים קינטיים בהיסטוריה של הצורפות ומה שיותר מעניין הוא המספר הגבוה של מעצבי תכשיטים מודרניים שעושים שימוש בקינטיקה.
מבין כל הצורפים פרידריך בקר הוא הבולט ביותר וגם היחיד שמוגדר כצורף של תכשיטים קינטיים .
הוא נולד בשנת 1922 בגרמניה למד הנדסת מכונות ועבד כמהנדס, בעקבות פציעה במלחמת העולם השניה עשה הסבה לצורפות. העבודות הראשונות שלו היו טבעות פשוטות המכילות סוגי שיבוצים חדשים, בסוף שנות השישים והשבעים התחיל לשלב בתכשיטים מנגנונים שהגיעו מעולם ההנדסה כמו גלגלי שיניים משקולות וצירים ויצר תכשיטים קינטיים
. בשנות השמונים יצר תכשיטים גאומטריים בעיקר מפלדה והשתמש באבנים סינטטיות. חוץ מתכשיטים הוא עיצב כמה פסלים קינטיים וכלי אוכל.


טבעת- פרידריך בקר


טבעת – מיכאל ברגר


אני מעולם לא החזקתי תכשיט שפרידריך בקר עשה אבל כן נפגשתי עם אחד מתלמידיו (מיכאל ברגר) המתמחה בתכשיטים קינטיים , אתה אוחז ביד טבעת שלו, תנועה קלה של היד ופתאום החלק העליון של הטבעת מתחיל להסתובב, תנועה חלקה כמו מכונה משומנת. טבעת אחרת ותנועה אחרת ופתאום החלק התחתון מתחיל לזוז מצד לצד.



טבעת – מיכאל ברגר

למרות שיש הרבה צורפים שעושים שימוש מינימלי בקינטיקה אף אחד מהם (ומיכאל ברגר הוא יוצא מן הכלל אך יש ליזכור שהוא היה תלמיד של בקר והיה אסיסטנט שלו) לא מוגדר כצורף קינטי. בקר שהייחודיות שבעיצובים שלו היא שעשה שימוש בחומרים וטכנולוגיות שלא היו מקובלים בעולם של אחרי מלחמת העולם השניה, כיום כבר לא היה נחשב לייחודי. בצורפות של היום, בעולם המודרני שלנו שבו הכל נגיש והכל קיים, הכל אפשרי והכל מותר.