מראשית פעילותם המשותפת של ג'ובס ווזניאק, ג'ובס היה ממונה על הפן העיצובי והשיווקי. ג'ובס, בעל רגישות חדה לאסתטיקה וחזון שיווקי, הבין את המהפך שצריך לעבור המחשב ע"מ להוקיע אותו מתחום חובבי האלקטרוניקה ולהנחילו לציבור הרחב. שימוש נפוץ ויומיומי דורש עיצוב שיאפשר לו להשתלב בסביבת המגורים, וההתכוונות לכך צריכה להתבטא בכל תכונות המחשב מהמארז ועד הממשק הגראפי. בהתאם לכך שאף לבנות מארז שיסתיר את כל החוטים והרכיבים האלקטרוניים וייצר אובייקט נחשק. יותר מכך, ג'ובס הבין כי ע"מ ליצור מוצר טכנולוגי נחשק יש להגיע לאיזון מדויק של תחכום ופשטות, פונקציונאליות וצורה, חומרה ותכנה. מקור השראתו היו חברות גרמניות שעשו זאת בהצלחה כגון בראון ופורשה, שפעלו ברוח הבהואס המשלב רוחניות עם פונקציונאליות. ג'ובס מתמצת את גישתו לעיצוב: "עבור מרבית האנשים עיצוב משמעו עטיפה, דקורציה. בד הריפוד של הספה. עבורי דבר לא יכול להיות רחוק יותר מעיצוב מהגדרה זו. עיצוב הוא הנפש המייסדת בכל תוצר שנעשה בידי אדם. בסופו של תהליך היא מקבלת ביטוי פיסי בשכבה החיצונית של השירות או המוצר."
מתוך הבנה זו, הקים ג'ובס באפריל 1977 את Apple Industrial Design Group, זרוע העיצוב והחזון של אפל. הוא שכר את ג'רי מנוק (Jerry Manock) לעצב את המארז של אפל II ולנהל את קבוצת מעצבי הבית. הוא שאף לפתח שפה אישית שתמצב את החברה במפה הגלובלית וחיפש מעצבי "world-class" שיוכלו לעשות זאת. בשנת 1982 הכריזו על תחרות עיצוב שתמשוך אליהם את אותם מעצבים. מתוך התפעלותו מהעיצוב הגרמני, נבחר באותה תחרות ארטמות אסלינגר (Hartmut Esslinger) מחברת “Esslinger Design”הגרמנית לעצב את המחשב הבא. אסלינגר הביא עמו את גישתו הייחודית שביססה את תדמיתה של אפל.
מתוך הבנה זו, הקים ג'ובס באפריל 1977 את Apple Industrial Design Group, זרוע העיצוב והחזון של אפל. הוא שכר את ג'רי מנוק (Jerry Manock) לעצב את המארז של אפל II ולנהל את קבוצת מעצבי הבית. הוא שאף לפתח שפה אישית שתמצב את החברה במפה הגלובלית וחיפש מעצבי "world-class" שיוכלו לעשות זאת. בשנת 1982 הכריזו על תחרות עיצוב שתמשוך אליהם את אותם מעצבים. מתוך התפעלותו מהעיצוב הגרמני, נבחר באותה תחרות ארטמות אסלינגר (Hartmut Esslinger) מחברת “Esslinger Design”הגרמנית לעצב את המחשב הבא. אסלינגר הביא עמו את גישתו הייחודית שביססה את תדמיתה של אפל.
אסלינגר (Frog Design) יצר את המחשב הראשון שהפך את אפל לאהובה על קהילת המעצבים ולחברת ההייטק "הגלובלית – אמריקאית הראשונה". אסלינגר מעיד כי הצלחתו נובעת, מעבר למוצרים עצמם, מתוך כך שיצק באפל את "חלום החוף המערבי של אמריקה" - תוצר תשוקתו שלו ליצור "דברים קסומים שאנשים חולמים עליהם". גישה זו מתווה את דרכה של אפל גם כיום.
עוד לפני הקמתה של Frog Design אסלינגר האמין כי עולם האובייקטים והדרך בה אנו חווים אותם לא צריך להיות תוצר זול של תאגידים חסרי נשמה, או נזירי ונוקשה כמו בדימוי שמעצבי שנות ה-60 יצרו, אלא אהובים הודות לחיזורם הרגשי. הוא חזר לציטוט המלא של Louis Sullivan :
עוד לפני הקמתה של Frog Design אסלינגר האמין כי עולם האובייקטים והדרך בה אנו חווים אותם לא צריך להיות תוצר זול של תאגידים חסרי נשמה, או נזירי ונוקשה כמו בדימוי שמעצבי שנות ה-60 יצרו, אלא אהובים הודות לחיזורם הרגשי. הוא חזר לציטוט המלא של Louis Sullivan :
“…it is the pervading law of all things organic and inorganic, of all things physical and metaphysical, of all things human and all things superhuman, of all true manifestations of the head, of the heart, of the soul, that life is recognizable in its expression, that form ever follows "function. This is the law
"זהו החוק של כל הדברים - אורגאניים ואנאורגאניים, פיסיקליים ומטא פיסיקאליים, אנושיים ועל אנושיים, של כל מניפסט אמיתי, של הראש, של הלב, של הנפש, שחיים ניתנים להגדרה בביטויים, שצורה תמיד תעקוב אחר הפונקציה. זהו החוק."
הוא חש כי העיקרון הידוע של “form follows function” הוא גרסה מוטעית ופשטנית של הציטוט המלא של סוליבן. כמו כן האמין כי ה- function היא חיונית, אך בני אדם יחתרו תמיד למשמעות עמוקה יותר (כפי שמבוטאת בבתים היפנים והיוונים המסורתיים). תפיסה זו גרמה לו הוא לשכתב את המשפט לסלוגן “form follows emotion” שנתן השראה לרבים. הסלוגן מייצג את הדרך בה טכנולוגיה מתקדמת משתלבת בחלומות וצרכים אנושיים, בכדי להפוך את השימוש במוצר - לחוויה אנושית.ההשפעה נוספת נראית בברור בעיצובים המאוחרים של אפל יותר ולקוחה מזירת העיצוב העולמית:
ג'ונתן אייב ( (Jonathan Iv, נולד ב -1967, ב- Chingford, Essex- מזרח לונדון. הוא למד עיצוב לתקופה קצרה ב - London design agency Tangerine, וב- 1992 עבר לארה"ב מתוך שאיפה להימנות בשורת המעצבים של אפל. הוא הצטרף לאפל ב- 1997, עם חזרתו של סטיב ג'ובס לחברה שזיהה מייד את הפוטנציאל שבמעצב הצעיר. כיום מכהן אייב כסגן נשיא לעיצוב תעשייתי בחברה, ולזכותו נזקפים מרבית הישגיי החומרה המשמעותיים של אפל.
ניתן לזהות בעיצוב של אייב מספר מגמות עיקריות החל בשקיפות החלקית ה- Emac וה- imac, שהמשכו במינימליזם של ה ipod, והקצנת המינימליזם ב- MacBook. העיצוב המינימליסטי מושפע באופן מובהק מהעיצוב של דיטר ראמס (Dieter Rams), מעצב מוביל בבראון בשנות ה- 50 וה – 60. גם משנתו העיצובית של אייב, כפי שהצהיר עליה : "simplicity, accessibility, honesty, and enjoyment"
מכילה קווי דמיון לעשרת העקרונות של ראמס לעיצוב טוב (לקריאה נוספת על עקרונות אלו ניתן לפנות לערך של ראמס בבלוג). ההשראה של אייב מעקרונות העיצוב של ראמס עוברת את גבולות תפיסת העיצוב התיאורטית ומתבטאת בהומאז' למוצרים שעיצב ראמס:
ג'ונתן אייב ( (Jonathan Iv, נולד ב -1967, ב- Chingford, Essex- מזרח לונדון. הוא למד עיצוב לתקופה קצרה ב - London design agency Tangerine, וב- 1992 עבר לארה"ב מתוך שאיפה להימנות בשורת המעצבים של אפל. הוא הצטרף לאפל ב- 1997, עם חזרתו של סטיב ג'ובס לחברה שזיהה מייד את הפוטנציאל שבמעצב הצעיר. כיום מכהן אייב כסגן נשיא לעיצוב תעשייתי בחברה, ולזכותו נזקפים מרבית הישגיי החומרה המשמעותיים של אפל.
ניתן לזהות בעיצוב של אייב מספר מגמות עיקריות החל בשקיפות החלקית ה- Emac וה- imac, שהמשכו במינימליזם של ה ipod, והקצנת המינימליזם ב- MacBook. העיצוב המינימליסטי מושפע באופן מובהק מהעיצוב של דיטר ראמס (Dieter Rams), מעצב מוביל בבראון בשנות ה- 50 וה – 60. גם משנתו העיצובית של אייב, כפי שהצהיר עליה : "simplicity, accessibility, honesty, and enjoyment"
מכילה קווי דמיון לעשרת העקרונות של ראמס לעיצוב טוב (לקריאה נוספת על עקרונות אלו ניתן לפנות לערך של ראמס בבלוג). ההשראה של אייב מעקרונות העיצוב של ראמס עוברת את גבולות תפיסת העיצוב התיאורטית ומתבטאת בהומאז' למוצרים שעיצב ראמס:
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה