מימי הקמתה, איש החזון והעיצוב של אפל היה סטיב ג'ובס. אחת מההשפעות התרבותיות הברורות והבולטות במשנתה של אפל, קשורה לסיפור חייו המיוחד:ג'ובס נולד לאם צעירה ולא משכילה שרצתה למסור את בנה להורים מאמצים שסיימו קולג'. ההורים המאמצים המתוכננים ענו על הדרישות אך התחרטו ברגע האחרון מכיוון שרצו בת. הבאים ברשימה היו זוג מעוניין מאוד, אך ללא השכלה גבוהה. האם הביולוגית התרצתה ומסרה את בנה לאחר שהבטיחו לה כי בנה ישלח לקולג'.
17 שנה מאוחר יותר, ג'ובס אכן נשלח לקולג'. מבלי שהקדיש מחשבה רבה לכך, בחר ללמוד ב- Reed College, מוסד יקר ששכר הלימוד בו כילה במהרה את כל החסכונות של הוריו. ג'ובס לא ראה את הטעם בכך. לא היה לו מושג מה יעשה בחייו וכיצד הלימודים יפתרו זאת. הוא החליט לפרוש מהלימודים, ולהתחיל לקחת שיעורים כסטודנט חופשי, בשיעורים שעניינו אותו. זו הייתה תקופה שחי בה כמעט כקבצן, אך בדיעבד העיד כי ההחלטה ללכת בעקבות הסקרנות והאינטואיציה השתלמה.
Reed College הצטיין בשילוט קליגראפי יפיפה ומוקפד. ג'ובס הוקסם, והחל לקחת קורס בקליגרפיה. בקורס זה למד טיפוגרפיה על בוריה – פונטים סריפים וסאן סריפים, ריווח נכון בין אותיות ומילים ובכלל – מהי טיפוגרפיה טובה. ג'ובס מצא עצמו נשבה בקסם האותיות, הודות למורה שהפך לאגדה עוד בחייו – לוייד ריינולד (Lloyd Reynolds). השיעורים של ריינולד היו תמיד מקצועיים, אינפורמטיביים, יחד עם זאת הוא הקפיד להעביר את ההיסטוריה והריגוש שבנושא ומעבר לכך, גם את פילוסופיית חייו. הוא דחף סטודנטים להעיז, לבחון את הגבולות תוך התבוננות אל מעבר לפני השטח. הוא הטיף לפעולה תוך חיבור של היד השכל והרגש - "הראש חושב, מערכת העצבים היא המשכו, אז איך נוכל לומר כי שהיד לא חושבת? לעיתים קרובות המחשבה המודעת רק מתנגשת עם היד ומפריעה לה". הוא הדגיש כי השכל לבדו לעולם לא יוכל לאמנות: "לחשוב שלאומנות שני חלקים, האחד אינטלקטואלי והשני ביצועי ...לא. זו דיכוטומיה שגויה לחלוטין. אוניברסיטאות מהרנסאנס הציבו את הביקורת מעל העבודה, מעל הפעולה. הם טענו שקיים האדם החושב או הפילוסופי, ואת האדם הפועל, המבצע. ששניהם לא יתקיימו לעולם באותו אדם. זו אחת הכפירות הגדולות בציוויליזציה המערבית. היא אחראית לחלק גדול מהבלגן ששורר בקולג'ים ובאוניברסיטאות, בהם העבודה הרציונאלית והאנליטית היא המוערכת."
בעודו מעמיק במיומנויות הקליגרפיה, ידע ג'ובס כי אין להן מקום בפרקטיות של חייו. אולם, עשר שנים מאוחר יותר כאשר תכנן את המק הראשון, הוא היה המחשב הראשון בעל טיפוגרפיה מדהימה. שימוש נכון במספר סוגי פונט, ריווח מדויק, טיפוגרפיה איכותית ונקייה. ג'ובס מעיד על הקשר שבין אותו קורס לעיצוב של המק:
"אם מעולם לא הייתי נופל על אותו קורס בקולג', למק לא היו לעולם מבחר גופנים או ריווח פונט נכון ופרופורציונאלי. ומאחר ו Windows פשוט העתיקה את המק, סביר להניח שזה לא היה נמצא גם בשום מחשב אישי אחר"
מעבר לכך, נראה כי הגישה ההוליסטית של ריינולד השאירה את חותמה על ג'ובס. המקינטוש על דורותיו שאף להפעלה אינטואיטיבית, כך שמשתמש יכול לתת לידו להוציא לפועל את מחשבותיו מבלי לתת את הדעת לכך. סנכרון מושלם של היד והמחשבה – תכונה שהפכה אותו, בין היתר, לכה אהוד בקרב מעצבים וטיפוגרפים בפרט.
17 שנה מאוחר יותר, ג'ובס אכן נשלח לקולג'. מבלי שהקדיש מחשבה רבה לכך, בחר ללמוד ב- Reed College, מוסד יקר ששכר הלימוד בו כילה במהרה את כל החסכונות של הוריו. ג'ובס לא ראה את הטעם בכך. לא היה לו מושג מה יעשה בחייו וכיצד הלימודים יפתרו זאת. הוא החליט לפרוש מהלימודים, ולהתחיל לקחת שיעורים כסטודנט חופשי, בשיעורים שעניינו אותו. זו הייתה תקופה שחי בה כמעט כקבצן, אך בדיעבד העיד כי ההחלטה ללכת בעקבות הסקרנות והאינטואיציה השתלמה.
Reed College הצטיין בשילוט קליגראפי יפיפה ומוקפד. ג'ובס הוקסם, והחל לקחת קורס בקליגרפיה. בקורס זה למד טיפוגרפיה על בוריה – פונטים סריפים וסאן סריפים, ריווח נכון בין אותיות ומילים ובכלל – מהי טיפוגרפיה טובה. ג'ובס מצא עצמו נשבה בקסם האותיות, הודות למורה שהפך לאגדה עוד בחייו – לוייד ריינולד (Lloyd Reynolds). השיעורים של ריינולד היו תמיד מקצועיים, אינפורמטיביים, יחד עם זאת הוא הקפיד להעביר את ההיסטוריה והריגוש שבנושא ומעבר לכך, גם את פילוסופיית חייו. הוא דחף סטודנטים להעיז, לבחון את הגבולות תוך התבוננות אל מעבר לפני השטח. הוא הטיף לפעולה תוך חיבור של היד השכל והרגש - "הראש חושב, מערכת העצבים היא המשכו, אז איך נוכל לומר כי שהיד לא חושבת? לעיתים קרובות המחשבה המודעת רק מתנגשת עם היד ומפריעה לה". הוא הדגיש כי השכל לבדו לעולם לא יוכל לאמנות: "לחשוב שלאומנות שני חלקים, האחד אינטלקטואלי והשני ביצועי ...לא. זו דיכוטומיה שגויה לחלוטין. אוניברסיטאות מהרנסאנס הציבו את הביקורת מעל העבודה, מעל הפעולה. הם טענו שקיים האדם החושב או הפילוסופי, ואת האדם הפועל, המבצע. ששניהם לא יתקיימו לעולם באותו אדם. זו אחת הכפירות הגדולות בציוויליזציה המערבית. היא אחראית לחלק גדול מהבלגן ששורר בקולג'ים ובאוניברסיטאות, בהם העבודה הרציונאלית והאנליטית היא המוערכת."
בעודו מעמיק במיומנויות הקליגרפיה, ידע ג'ובס כי אין להן מקום בפרקטיות של חייו. אולם, עשר שנים מאוחר יותר כאשר תכנן את המק הראשון, הוא היה המחשב הראשון בעל טיפוגרפיה מדהימה. שימוש נכון במספר סוגי פונט, ריווח מדויק, טיפוגרפיה איכותית ונקייה. ג'ובס מעיד על הקשר שבין אותו קורס לעיצוב של המק:
"אם מעולם לא הייתי נופל על אותו קורס בקולג', למק לא היו לעולם מבחר גופנים או ריווח פונט נכון ופרופורציונאלי. ומאחר ו Windows פשוט העתיקה את המק, סביר להניח שזה לא היה נמצא גם בשום מחשב אישי אחר"
מעבר לכך, נראה כי הגישה ההוליסטית של ריינולד השאירה את חותמה על ג'ובס. המקינטוש על דורותיו שאף להפעלה אינטואיטיבית, כך שמשתמש יכול לתת לידו להוציא לפועל את מחשבותיו מבלי לתת את הדעת לכך. סנכרון מושלם של היד והמחשבה – תכונה שהפכה אותו, בין היתר, לכה אהוד בקרב מעצבים וטיפוגרפים בפרט.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה