א. רקע הסטורי

במאי 1945 שנה לאחר פלישת בעלות הברית גרמניה נכנעת המלחמה, מלחמת העולם השנייה, על אדמת אירופה מסתיימת. גרמניה המובסת חולקה בתחילה לארבעה אזורי כיבוש בריטי, צרפתי, אמריקאי ורוסי. האמריקאים ביקשו לקצר ככל האפשר את תקופת הכיבוש ולכונן כמה שיותר מהר משטר דמוקרטי בגרמניה הרוסים התנגדו בסופו של דבר חולקה גרמניה לשתי מדינות באזור שבשליטת מעצמות המערב הוקמה הרפובליקה הפדראלית, הדמוקרטית, של גרמניה – גרמניה המערבית. בתגובה הקימו הרוסים באזור הכיבוש שלהם את הרפובליקה הדמוקרטית הגרמנית – גרמניה המזרחית. ארה"ב מפעילה את תכנית מרשל שמטרתה לאושש כלכלית את מדינות הגוש המערבי כמה שיותר מהר כדי שיוכלו לעמוד איתנים אל מול הגוש הקומוניסטי, "מסך הברזל" חוצה את אירופה העולם מתחלק לשני גושים - תחילתה של המלחמה הקרה. במסגרת התכנית מזרימה ארה"ב לגרמניה המערבית מיליארדי דולרים ומתרחש מה שקרוי "הנס של גרמניה", הודות לכסף ולהתגייסות הכוללת של אזרחי המדינה, גרמניה המערבית מתאוששת כלכלית במהירות והתעשייה משגשגת. האזרחים שואפים להותיר את זיכרון המלחמה והתבוסה מאחור.

ב. הזירה העיצובית

BAUHAUS Dessau, Meisterhauser - Walter Gropius 1925

משנת 1918 ועד 1950 הסגנון העיצובי השליט היה ה"מודרניזם". המודרניזם היה למעשה יותר דרך חשיבה מאשר סגנון עיצובי, על פי תפיסה זו האמינו כי עיצוב של חפץ כלשהוא צריך להיות מבוסס לחלוטין על השימוש באותו חפץ "Form follows function". אחד הסגנונות העיצובים שנגזרו מהמודרניזם היה סגנון הארט דקו "Art deco" התקופה המיוחסת לסגנון הארט דקו הייתה התקופה שבין שתי מלחמות העולם מ- 1920 ועד שנת 1939 יש הטוענים כי היא נמתחה גם עד לשנות החמישים. הארט דקו היה סגנון מודרניסטי שהתבטא בשילוב של סגנונות אומנותיים שנלקחו מתרבויות עתיקות כגון: יוון העתיקה, רומא, מצריים, תרבות המאייה ועוד. כמו כן היו בארט דקו השפעות רבות מ"הקוביזם", ה"פויוטוריזם- Futurism" וה"קונסטרקטיויזם- "constructivism המודרניסטיים. הסגנון התבטא בדוגמאות גיאומטריות, אלמנטים הלקוחים מן הטבע כגון פרחים ובעלי חיים, מעצבים בסגנון הארט דקו השתמשו בדפוסים מדורגים, פינות מעוגלות, צורות דינאמיות בהשראת כלי תעופה ומכונות, קוים זורמים, עיטורים בצבע שחור ועוד... סגנון הארט דקו היה החתימה שהותירו שנות השלושים. האלמנטים האופייניים לסגנון התבטאו בעיצוב יומיומי בארכיטקטורה, בעיצוב מכוניות, מוצרים חשמליים כגון טוסטרים, רהיטים, תמונות וחפצי אומנות.
סגנון נוסף שאפיין את המודרניזם היה הבאוהאוס. הזרם יצא מתוך בית הספר "באוהאוס" המפורסם לארכיטקטורה שהוקם ע"י הארכיטקט "Walter Gropius" בעיר ווימר בגרמניה. בית הספר פעל בין השנים 1919-1933 . בשנות פעילותיו הראשונות לבית הספר לא הייתה מחלקת ארכיטקטורה. הבאוהאוס שאף לאחד בין אומנות למיומנות "Craft": פיסול, ציור, עיצוב ואסטטיקה "Applied arts" ומלאכת יד "Handicraft" כבסיס ליצירת ארכיטקטורה חדשה. המטרה המרכזית הייתה ליצור "Einheitskunstwerk" בגרמנית – יצירת מופת אחידה (uniform work of art) . היה רצון לחנך ארכיטקטים, ציירים ופסלים מכל הזרמים להתמקצע כבעלי מלאכה מוסמכים או כאומנים יצירתיים עצמאים. הייתה מגמה להקים קבוצת לימוד של אומנים אדריכלים מובילים שיוכלו להקים בניין בשלמותו משלבי התכנון דרך הביצוע ואפילו עד שלב עיצוב הפנים ובניית הריהוט בכדי לשקף את רוח הזרם ולהגיע לשלמות ואחידות בביצוע. מתוך עקרונות הבאוהאוס נגזר כי את האומנות עצמה לא ניתן לרכוש כמו שרוכשים מיומנות, האומנות היא מעבר לכל תהליך שיטתי. האימון המכאני המעמיק בסדנאות בית הספר היה יסוד חיוני לכל הפעילויות היצירתיות. בבית הספר לא היו מורים ותלמידים היו אמנים "masters" , בעלי מלאכה מקצועיים "journeymen" ומתלמדים. בשלב מסוים של תהליך הלמידה השניים, המיומנות והאומנות, יתאחדו ויהיו למקשה אחת. הסגנון מתאפיין בפשטות, פשטות של קו וצורה. קוים ישרים או קוים חלקים וזורמים. בחזרה והכפלה של שכבות בכדי לייצר אפקט פשוט אך חזק. קיים משחק ארכיטקטוני של אסימטריה למול סימטריה ושל מסה למול חלל. ישנה הקפדה על האופן שבו נופלות קרני האור על אובייקטים ובניינים שעוצבו ותוכננו בסגנון הבאוהאוס. נעשה שימוש בחומרים חדשים יחסית לתקופה חומרים קלים יותר בבניה כמו: אלומיניום, פלסטיק, זכוכית וכד', כמו כן הייתה משמעות עיצובית לבחירת החומרים. העיצוב כאמור נבע מתוך הפונקציונאליות של הבניין או המוצר המעוצב. בניינים בסגנון הבאוהאוס הם בדרך כלל קובייתיים, למרות שישנם בניינים רבים שהפינות והמרפסות שלהם מעוגלות. בשנת 1933 נסגר בית הספר עם עליית המפלגה הנאצית לשלטון בגרמניה. השימוש בצורות מופשטות ופשוטות, הרצינאליות, הפונקציונאליות והרעיון כי ייצור המוני יכול ללכת בד בבד עם הרוח האומנותית האִינְדִּיבִידוּאָלִית פותחו בגרמניה באופן חלקי עוד לפני שיוסד הבאוהאוס.

.

ג. סיפור ההתחלה

Phonosuper SK4

דיטר ראמס, "Dieter rhams" נולד ב 20 למאי 1932 בעיר וויסבאדן בגרמניה. סבו של ראמס היה נגר וכילד בעת המלחמה נהג ראמס לבלות שעות רבות בנגריית סבו. בהשפעת סבו החליט ראמס כי הוא רוצה לעסוק בעיצוב וביצירה. בשנת 1947 הוא נרשם ללימודי ארכיטקטורה ב"'werkkunstschule Wiesbaden'" ולמד שם למשך שנה אחת בלבד הוא עזב את לימודי הארכיטקטורה לטובת לימודי נגרות אותם סיים בשנת 1953. משסיים ראמס את לימודי הנגרות הוא שיתף פעולה עם חברת הארכיטקטורה של אוטו אפל "otto apel" למשך כ- 3 שנים. ב 1955 החל מה שלימים הוגדר כאחד החיבורים המוצלחים בין חברה ומעצב, ראמס קיבל עבודה כארכיטקט ומעצב פנים בחברת בראון "Braun", שיוסדה ע"י מקס בראון בשנת 1921. שנה אחר כך ב 1956 החל ראמס לעצב מוצרים עבור החברה. המוצר הראשון עוצב בשיתוף עם מחלקת העיצוב של בראון בניהולו של הד"ר פריץ אייכלר "Ffritz Eichler Dr" היה ה "Phonosuper SK4" שכונה גם ה "Snow white coffin".חברת בראון זכתה לפרסים בינלאומיים על ההישג העיצוב במוצר זה. המוזיאון לאומנות מודרנית בני-יורק הוסיף לאוסף שלו מוצרים של החברה כדוגמאות לעיצוב מופתי. ב1957 מתחיל ראמס לעצב רהיטים עבור חברת "Otto' Zapf". בשנת 1961 ממונה ראמס למנהל עיצוב המוצר של בראון. בשנת 1968 מתמנה ראמס למנהל העיצוב והייצור של החברה באותה השנה הוא זוכה בתואר "The royal designer for industry" ע"י ה "london’s 'royal soceity of arts'".

ד. השקפת העולם האידאולוגית העיצובית והתשתית התיאור...

השנים שלאחר המלחמה אופיינו בגרמניה ברוח של שינוי. בשנת 1953 אוטי אייכלר "Oti Aicler" ומקס ביל "Max Bill" החליטו להקים בית ספר לעיצוב בעיר Ulm"" ה Hochschule Fur Gestating Ulm (HfG). שני המקימים היו אנשי באוהאוס ובית הספר פעל בין השנים 1953-1968 והיה למוסד האקדמי בעל ההשפעה הרבה ביותר על העיצוב המודרני בן זמננו. השאיפה הייתה להמשיך ולחיות את ה"מודרניזם" שנקטע, לפחות בגרמניה, ע"י המשטר הנאצי ב 1933. ב Ulm נמשך פיתוח התיאוריה של ה"פונקציונליזם" על פיה עיצוב של אובייקט צריך להיקבע אך ורק לפי אופן השימוש בו ולא על פי שיקולים אסטטיים והתחזקה התפיסה לפיה אובייקט שעוצב באופן פרקטי יהיה יפה מיסודו. המודל שפותח בבית הספר "The Ulm model " ניכר באופן הברור ביותר במגוון המוצרים שעוצבו בין השנים 1953- 1956 בחברת בראון בעיקר ע"י דיטר ראמס וכן שנים אח"כ כחלק ממסורת העיצוב בחברה. במוצרים אלה ניכר שילוב ברור בין עיצוב ומדע בכפוף ליעדים המודרניסטיים של Ulm. כמו כן נעשו פרויקטים משותפים לבית הספר ולחברת בראון. על פי התפיסה בUlm על המעצב לעבוד כחלק מצוות. המעצב הוא יותר מדען מאשר מעצב. המעצב הפונקציונאלי מקפיד על עמידה בתקנים וארגון שיטתי של עבודתו. הדגש העיצובי ניתן על חשיבה מתמטית ושכלתנית. הרעיון מאחורי החשיבה השיטתית היה לקחת מערכות מורכבות ומסובכות ולפרק אותן ליח' קטנות אותם ניתן לייצר בעזרת שיטות ייצור פשוטות. היח' הקטנות הם אלמנטים אותם אפשר לסדר מחדש לכדי מערכת גדולה ומורכבת. התובנות הללו שפותחו בבית הספר נבעו מהבעיות שהביאה עימה התקופה המודרנית וההתפתחות המהירה של התעשייה והייצור ההמוני באירופה ובגרמניה בפרט. השפה הויזואלית אופיינה בשימוש בצורות גיאומטריות, צורות ריבועיות פשוטות. דיטר ראמס ועמיתיו בבראון הדגימו כיצד הגישות הרציונאליות והפונקציונאליות מתגלמות אל תוך מוצרי החברה וכיצד הפונקציונאליות העיקרית במוצר מתגלמת באסטטיות שלו. יח' עוצבו באופן מודולארי כך שיוכלו להיערם אנכית או אופקית, מידותיהם של כפתורים ומתגים צומצמו למינימום. הצבעים היו פשוטים וטבעיים בד"כ משטחים לבנים עם פרטים בצבע שחור או אפור משולבים בנגיעות קטנות של כתום, ירוק או אפקטים אחרים של צבע במינון נמוך בכדי להצביע על הפונקציונאליות העיקרית של המכשיר או המוצר. נעשה שימוש בצורות גיאומטריות, קווים ישרים משולבים בקווים מתעקלים וקשתות. כל הפרטים שאינם הכרחיים עבור תפקוד המוצר הוסרו. דיטר ראמס עיצב לא רק מכשירים אלקטרונים עבור בראון הוא עיצב רהיטים ואובייקטים שונים כולם ברוח הבאוהאוס והבאוהאוס החדש. מטרתו העיקרית של ראמס דרך העיצוב הייתה למשוך את צומת ליבם של הצרכנים המתוחכמים באמצעות הסגנון המודרני. האסטרטגיה העיצובית הזו של ראמס וחברת בראון הוכיחה עצמה כמאוד יעילה והחברה זכתה לפרסום רב בתקשורת ובכנסים שוים תודות למוצרים שעוצבו בטוב טעם. ראמס שהפך לאחד המעצבים החשובים של המאה ה 20 תבע את עשרת העקרונות שלו לעיצוב טוב:

עיצוב טוב הוא חדשני
Good design is innovative
עיצוב טוב הופך מוצר לשימושי
Good design makes a product useful
עיצוב טוב הוא אסטטי
Good design is aesthetic.
עיצוב טוב הופך את המוצר למובן
Good design makes a product understandable.
עיצוב טוב אינו מתבלט
Good design is unobtrusive.
עיצוב טוב הוא כנה
Good design is honest.
עיצוב טוב מאריך ימים
Good design has longevity.
עיצוב טוב הוא זה שיש בו ירידה לפרטים הקטנים
Good design is consequent down to the last detail.
עיצוב טוב הוא עיצוב ידידותי לסביבה
Good design is environmentally friendly.
עיצוב טוב הוא כמה שפחות עיצוב
Good design is as little design as possible

מאות המוצרים שראמס עיצב עבור בראון היו אלגנטיים ורסטיליים ועיצובם השיג את מה שביקש ראמס להעביר. הוא שאף לעצב מוצרים שימושיים שיהיו קלים לתפעול. למרות שעיצוביו נראים כאילו הם נעשו ללא מאמץ מיותר ראמס ערך ניסיונות וניסויים רבים בחן והתנסה בחומרים חדשים והקדיש תשומת לב לכל הפרטים הקטנים, כדי להבטיח שכל חלק במכלול יתחבר בצורה מושלמת.

ה. השלכות טכנולוגיות וכלכליות

ה. השלכות טכנולוגיות וכלכליות

הפריצות הטכנולוגיות של שנות החמישים

1950 כרטיס האשראי רלף שניידר ארה"ב
1952 פצצת המימן אדוארד טלר ארה"ב
גשוש Probe משוגר לירח רוסיה
1953 טרנזיסטור רדיו הראשון ארה"ב
מסכי TV צבעוניים ארה"ב
1954 פיתוח הרובוט ארה"ב

התא הסולארי ארה"ב
1956 פיתוח הוידיאו טייפ ארה"ב
1957 ספוטניק – הלווין רוסיה
1958 מודם המחשב ארה"ב

מקרו צ'יפ ג'ק קולבי ארה"ב
1959 גשוש מצלם את הירח רוסיה

שנות החמישים אופיינו כעידן הצרכן השנים שלאחר המלחמה הביאו רצון לשנות ולהחליף ישן בחדש מה שקרוי תופעת ה "baby boomers". לאחר שנים של שפל הייתה צמיחה כלכלית ואנשים רבים חזרו למעגל העבודה. הייתה התעניינות ודרישה הולכת וגדלה בדור חדש של מוצרים, בעיקר מוצרים חשמליים ורהיטים, גם בקרב אנשים ממעמד הביניים. בתחילת שנות החמישים לאחר מותו של מקס בראון בניו ארווין וארתור לוקחים לידיהם את הנהגת חברת בראון. ארתור בראון היה בעל תואר בהנדסה ולקח לידיו את ניהול הצד הטכני בחברה ארווין היה בעל תואר במנהל עסקים ולקח לידיו את הניהול הפיננסי ואת השיווק בחברה. בשנת 1953 שכר ארווין בראון את שירותיו של סוקר שפעל בחשאי ברחבי גרמניה וראיין בעלי רשתות קמעונאיות שמכרו מוצרים של חברת בראון. ארווין רצה לדעת כיצד נתפסים מוצרי החברה ע"י הלקוחות, כיצד הם מוצגים בחנויות וכיצד נמכרים. כתוצאה מן הסקר הוחלט בבראון לפתוח בקמפיין במסגרתו נציגי החברה, שנסעו ברחבי גרמניה, ניסו ללמד את אנשי החברות הקמעונאיות על מוצרי החברה ולפתח עימם מערכת יחסים קרובה יותר. מטרה נוספת של מחקר השוק הייתה לפתח בסיס לאסטרטגיה עיצובית. באותה שנה וכנגזרת מן המחקר הראשון נערך עבור החברה מחקר טרנדים שהתמקד בעיצוב פנים. כתוצאה ממחקר זה פותחה בבראון אסטרטגיה עיצובית על פיה כל מוצרי החברה מעוצבים בפשטות ומאריכים ימים. באותן שנים כאמור מצטרף ראמס לחברת בראון ובין השנים 1954 ל 1958 כל קשת המוצרים של חברת בראון עוברת עיצוב מחדש תחת שרביטו. בשנות החמישים והשישים מפתחים בבראון מגוון רחב של מוצרים חשמליים ביתיים: פלאשים למצלמות ,מסחטות מיץ, מיקסרים ידניים, מסכי טלוויזיה, מקרני שקופיות, קומקומים, מטחנות פולי קפה, מכונות גילוח על סוללות, טיפים
ומערכות סטריאו, טוסטרים ועוד חלקם עוצבו ע"י ראמס עצמו כולם עוצבו בהתאם לקווים המינימליסטיים וחסרי הפשרות של דיטר ראמס. אחד ההישגים הטכנולוגיים המשמעותיים של שנות השישים היה פיתוח טכנולוגיית טרנזיסטור חדשה, ע"י החלפת השפופרות החמות שאפשרו צליל באיכות גבוה , טרנזיסטורים אפשרו לראמס לעצב מוצרי אודיו קטנים יותר מבעבר עם משטח רחב בחלק העליון עליהם יכול היה ראמס לארגן בצורה מסודרת כפתורים מתגים וחייגנים. לראשונה ניתן היה ליצור סט שלם של רכיבי מערכת אודיו באופן מודולארי.

ו. תמורות חברתיות ופוליטיות

גרמניה של לאחר 1945 עוברת ממשטר דיקטטורי ,נאצי, למשטר דמוקרטי. כאשר ברקע הפוליטיקה של המלחמה הקרה. ארה"ב מזרימה כספים ותורמת רבות להתפתחות כלכלית להתאוששות התעשייה בגרמניה. בגרמניה המערבית ניכרת ההשפעה האמריקאית. חלק מהזרמים האידיאולוגים הבולטים לתקופה היו הקונסרווטיזם ,הליברליזם והסוציאליזם. אמנים, אנשי רוח ומעצבים רבים היו סוציאליסטים אחד העקרונות הבולטים של הסוציאליזם הוא לנסות ולצמצם פערים בחברה ולשאוף לשיווין. אידיאולוגיה שצמחה ב"Ulm" שנקראה ה "Good Form" משקפת גם את תפיסת עולמם של מעצבים מאותה תקופה בגרמניה מעצבים כדיטר ראמס. על פי תפיסה זו יש לעצב מוצרים שהם נצחיים, מוצרים שימושיים, מוצרים שיהיו קלים לתפעול, בעלי התאמה מלאה לחומרים מהם מיוצרים, שכלכלי ליצרם בייצור המוני ושמחירם סביר כך שמנקודת ראות סוציאלית כל אחד יכול לרכוש אותם. התמורות הללו מתפתחות על רקע המעבר מיצור בבתי מלאכה לייצור תעשייתי המוני בראשית השלטון הפדראלי בגרמניה המערבית.

ז. השפעות של הסביבה העיצובית והתרבותית.

"My grandfather created things with his own hands. The forms were simple but very beautiful. It's what I have always wanted to do; I became a designer because I wanted to create things". Rhams

ראמס שאב השראה רבה מסבו שהיה כאמור נגר ורב אומן. בעלי המלאכה - האומנים היוו את הקרקע התרבותית עליה צמחה התרבות העיצובית המאפיינת את התקופה בא החל ראמס לעצב. הפשטות הדייקנות והפונקציונאליות צמחו בהשראת האומנים הגרמניים בעלי המלאכה שעיצבו את עבודותיהם באותם סטנדרטים המאפיינים את התרבות הגרמנית בפשטות וללא פשרות. בנוסף על הבסיס ההתחלתי בשנות החמישים מתפתחת תרבות חובקת עולם תרבות שאינה עוד תרבות מקומית " Overlocal (delocal) culture " המוצאת ביטוי בתחומים שונים: החל מחומרי גלם כגון נפט גולמי המשווק ברחבי העולם, התפתחות דרמטית בכוח הייצור של התעשייה, התפתחויות בצינורות השיווק וההפצה ברחבי העולם , התפתחות של תקינה בינלאומית, התפתחות של תעשייה תרבותית בידורית בינלאומית במקביל לקפיצות מדרגה טכנולוגיות משמעותיות בתחום התקשורת (לוויינים, טלוויזיות, ווידאו, שידורי רדיו בתדרים גבוהים ומחשבים) וכמובן השינוי בדפוסי הצריכה לאחר מלחמת העולם השנייה אנשים רצו להכניס שינויי מרענן לבתיהם ולקנות מכשירים שאינם אך ורק פונקציונאליים אלא גם נחשקים. אחד הענפים החזקים בתחום העיצוב באירופה משנות החמישים לשנות השבעים היה העיצוב הגראפי שהתאפיין בבניה של מערכת קווי עזר "Grid system" וטופוגרפיה מתוחכמים היוצרים צורות ישרות וגדולות. מאפיין נוסף של העיצוב הגראפי בתקופה המדוברת היה העברת מסר ברור וחד משמעי.

עם העלייה בפופולאריות של הטלוויזיה בשנות החמישים החלה דעיכה בפופולאריות של הקולנוע תעשיית הסרטים נדרשה לבצע מהלכים שיחזירו את הצופים לאולמות. בענף הקולנוע פותחו טכניקות חדשות שגרמו להעצמת החוויה וההשפעה שהייתה לקולנוע גם על עולם העיצוב טכניקות כגון: ה" CinemaScope " המעבר להקרנה של סרטים ע"ג מסכי ענק כמעט פי שניים בגודלם בהשוואה למסכים הקונוונציונאליים, הסינרמה שזהו בעצם מסך מכופף המוקרן בו זמנית מ 3 מקרנים הגורם לצופה את התחושה כי הסרט מקיף אותו וה - 3D הנותן לצופה את התחושה התלת ממדית, כאילו הוא נמצא בעומקו של הסרט.

ח. ההישגים המרכזיים, ואבני הדרך המשמעותיים.

1956 מפתח ביחד עם הנס גוגלהוט את ה SK4 בבראון הפטיפון הקלאסי שכונה "שלגיה"

1957 מפתח סדרה של מוצרים הכוללת מערכת 1L חדשנית, מיקסר ועוד המזכים את חברת בראון בגראנד פרי היוקרתי של הטריאנלה ה -11 במילאנו

1958 מציב סטנדרד חדש כאשר משיק את מערכת L2 עם רמקולים העומדים ע"ג עמודי מתכת באותה שנה משיק גם את טרנזיסטור הכיס הראשון בגרמניה שעוצב כמלבן שטוח

1962 ממונה למנהל העיצוב בחברת בראון

1963 מעצב את רשם הקול הראשון של בראון

1964 הצגה של קו מוצרי בראון רובם בעיצוב ראמס בפתיחה של גלרגיית העיצוב ב "Moma" בניו-יורק

1968 מעצב את הT2 המצית הצילנדרי המפורסם שלו

1971 פיתוח הסדרה הראשונה של שעוני הרדיו המעוררים של בראון

1977 ביחד עם דיטריך לובס מעצב את מחשבון הכיס ה ET22

1980 מציג תערכוה וספר תחת הכותרת Dieter Rams’ work Design

1988 מצטרף לחבר המנהלים של בראון כ "Chief representative"

1988 ראש המועצה הגרמנית לעיצוב

1991 תואר של כבוד מה "RCA"

1992 מתמנה לחבר בחבר המנהלים של ה "ICSID"

1995 מתמנה ל executive director of corporate identity affairs בחברת בראון

1996 מדליה מהאגודה האמריקאית לעיצוב תעשייתי

1997 פורש מחברת בראון

2007 חוגג 25 שנות עיצוב בתערוכה ב ""design Museum

ט. הכשלונות והכשלים

אי אפשר לדבר על ראמס במונחים של כשל או כשלים אלא במונחים של שיפור, שיפור מתמיד, משום שראמס הוא מעצב גרמני. בכל מוצר שעיצב ראמס, מוצרים עבור בראון או רהיטים הייתה לו היכולת לרדת לפרטים ולדקויות הקטנים ביותר בכדי להבטיח שמתקבלת התוצאה הרצויה.

י. ביקורת וניתוח כולל של התופעה העיצובית

את ההשפעות שיש לעיצוב של ראמס ושל מעצבים רבים כמוהו ,ביניהם גם בוגרי ביה"ס ULM, ניתן לראות גם במוצרים רבים כיום המפורסמים ביניהם הם המוצרים של חברת "אפל" סדרות ה"אייפוד" לסוגיו ומוצרים רבים אחרים, לפחות משתי בחינות מהבחינה אסטטית כמובן, קווים פשוטים המבטאים גם את פונקציונאליות המוצר "form follow function", הבחינה השנייה היא הפונקציונאליות מורכבת ככל שתהיה אך פשוטה וקלה לתפעול. הדבר שאבד במהלך השנים הוא חלק חשוב מהאידיאולוגיה שהניע את ראמס ואת המעצבים בני דורו ששאפו לעצב מוצרים נצחיים ברוח ה "Good form" למוצרים רבים בני זמננו אורך חיים מוגבל הם מחוברים לטרנדים ולתקופה. הגדולה של ראמס הייתה שבחלק מהמוצרים שעיצב הוא יצר עיצוב המתאים לכל עת ולכל תקופה ישנם מוצרים רבים שמחינה אסטטית ופונקציונאלית עדיין רלוונטיים לימינו. התופעה העיצובית שצמתה מתוך המודרניזם, הבאוהאוס, ULM והמעצבים הגרמנים והאוסטרים בני דורו של ראמס מתבטאת אולי יותר מכל בתפיסה שמעצב צריך להיות גם מדען או בפירוש אחר מעצב צריך להיות גם: מהנדס, אומן – כזה שממדל מודלים פיזיים, שנוגע וחש את החומר ואולי גם כזה הנוגע וחש את הסביבה שמעבר ליצירה ולעיצוב: היבטים כלכליים, יזמות וכל מה שסובב סביב העיצוב ומביא את המעצב למיצוי הפוטנציאל הגלום בו. בראיון שנתן ראמס לאתר "Design Boom" אמר ראמס שהדבר שאהב יותר מכל הוא לשלב בין חומרים והוא ידע לעשות זאת בפשטות בדייקנות ובאופן כזה שבין החומרים נוצרה הרמוניה אמיתית. התחרות הקשה שמתקיימת כיום על כיסו של הלקוח מביאה מעצבים ומפתחים רבים לנסות ולשלב בין חומרים. עיצובים רבים נעשים בהשראת עיצוביו של ראמס ונעשה ניסיון להביא את השילוב בין החומרים לאותה רמה של גימור והרמוניה אליה שאף ראמס.

יא. השוואה לדוגמא אחרת בהסטוריה של העיצוב.

קווים דומים ושונים לפילוסופיית העיצוב של דיטר ראמס ונאוטו פוקאסאווה

פוקאסוואה מעצב יפני בוגר המגמה לעיצוב תעשייתי ובוגר המגמה לעיצוב תלת ממדי 1980 מאוניברסיטת "Tama" בטוקיו עד שנת 1988 עבד כמעצב בחרת סאיקו- אפסון ב 1989 עזב את יפן לארה"ב והצטרף לחברת "ID two" לימים "IDEO" בשנת 2002 הפך עצמאי חזר ליפן והקים ב 2003 את חברת "naoto fukasawa design" בטוקיו. בהמשך הצטרף פוקאסאווה לחבר היועצים של חברת "Muji" מאוחר יותר ב2003 יצר את המותג ±0 בשיתוף עם חברת הצעצועים "Takara" מותג הכולל קשת רחבה של מוצרים החל ממטריות ועד למוצרים אלקטרוניים לבית. כיום בין היתר מרצה פוקאסאווה באוניברסיטאות "Tama" ו "musashino" בטוקיו. פוקאסאווה הוא מעצב מוארך שזכה בפרסים רבים באירופה ובארה"ב. פוקאסאווה נחשב לאחד מהמעצבים ששאבו השראה מעבודתו של דיטר ראמס. פוקאסאווה פיתח את פילוסופיית ה"Without Thought" שלו בהקשר לעיצוב התעשייתי.

People shouldn’t really have to think about an object when they are using it. Not having to think about it makes the relationship between a person and an object run more smoothly. Finding ideas in people’s spontaneous behavior and realizing these ideas in design is what Without Thought is about

פוקאסאווה טוען כי לעיתים קרובות מעצבים רוצים לעצב מוצר מיוחד שבאמת ימשוך את תשומת ליבם של האנשים, אך למעשה כאשר באים להשתמש במוצר אין זה משנה עם המוצר מיוחד או לא. הוא החליט שהרעיון הטוב ביותר הוא לבחון את ההתנהגות הבלתי מודעת של האנשים במקום והוא כינה את העקרון “design dissolving in behavior.” כאשר משיגים תגובה לא מודעת לעיצוב מסוים זה נעשה ללא מחשבה. דיטר ראמס תבע את עשרת הכללים שלו לעיצוב טוב המשקפים את הפילוסופיה שלו

עיצוב טוב הוא חדשני
עיצוב טוב הופך מוצר לשימושי
עיצוב טוב הוא אסטטי
עיצוב טוב הופך את המוצר למובן
עיצוב טוב אינו מתבלט
עיצוב טוב הוא כנה
עיצוב טוב מאריך ימים
עיצוב טוב הוא זה שיש בו ירידה לפרטים הקטנים
עיצוב טוב הוא עיצוב ידידותי לסביבה
עיצוב טוב הוא כמה שפחות עיצוב

ניתן לראות קווים מקבילים בין שתי הפילוסופיות כאשר פוקאסאווה מדבר על כך שאין צורך במחשבה זה אומר שהעיצוב אינו מתבלט, שהוא כזה ההופך את המוצר למובן, שהוא עיצוב שהוא כמעט נטול עיצוב, שהוא אסטטי, כנה ושחייבת להיות בו ירידה עד לפרטים הקטנים. שני המעצבים שאבו את מקור ההשראה לעבודתם מתוך תרבותם. הדומה בין התרבות הגרמנית והתרבות היפנית היא העובדה שבשתי התרבויות כאשר עושים דבר מסוים עושים אותו ללא פשרות עד הסוף כך גם בעבודתם העיצובית גם פוקאסאווה וגם ראמס אינם מתפשרים ושואפים לשלמות. פוקאסווה אמר כי הוא חש שהן בעבודתו והן בפילוסופיה שלו ניתן פירוש לעבודתו של ראמס.

יב. סיכום

דיטר ראמס הוא המעצב החשוב ביותר ובעל השפעה הגדולה ביותר של התקופה של לאחר מלחמת העולם השנייה . כמעצב וכמנהל העיצוב של חברת בראון הוא יצר מהפיכה בתחום הטכנולוגיה הביתית. ראמס פיתח שפה עיצובית ששלבה חדשנות טכנולוגית עם אלגנטיות פורמאלית ופונקציונאלית. כפי שנאמר, במוצרים רבים של חברת אפל בעיצובו של ג'ונתן איב ניתן לראות דימיון רב והשראה שנלקחה מהמוצרים שעיצב ראמס בבראון. כאשר משווים בין מוצרי בראון בעיצובו של דיטר ראמס לעבודותיו של ג'ונתן איב באפל ניתן לראות בבירור שיש דימיון ביניהם. שתי דוגמאות בולטות לכך ניתן למצוא בדימיון הרב בין האייפוד של אפל לטרנזיסטור הכיס מדגם T3 של בראון , וכן בין העיצוב של ה iMac של אפל לבין הרמקולים מסדרת LE1 של בראון. כפי הנראה מקור התשוקה של ג'ונתן איב לכנות עיצובית, לפשטות ופונקצינאליות נובעת מהפילוסופיה של ראמס ומעשרת הכללים שלו לעיצוב טוב, כל זאת מעבר לדמיון הרב בבחירת החומרים ובשילוב בין חומרים שונים, בשימוש המינימאלי בכתמי צבע ובצורתם של המוצרים. ובמבט לעתיד, ייתכן שבעיצוביו הנצחיים של דיטר ראמס משנות החמישים והשישים ישנם רמזים לעיצובים העתידים של חברת אפל.