הבית של האימסים בפאסיפיק פאליסייד, קליפורניה, בעל החזית המונדריאנית, היה חידוש מעניין של בנייה פשוטה, זולה, יפה ותכליתית. בשרטוטים הראשונים של הבית ניכרת מאוד השפעתו של מיס ואן דר רוהה: קופסה מלבנית פשוטה הנשענת על עמודים. כדי להימלט מהדמיון הרב לבית על גבעה ששרטט מיס בשנת 1934, הציב אימס את הבית בסופו של דבר על הקרקע. הקופסה המלבנית היא קונסטרוקציה מתכתית, ולמסגרות המתכת שובצו קירות צבעוניים שמהווים פסיפס קוביסטי המרחיק את הבית מהגדרתו של לה קורביזיה "מכונת מגורים". פנים הבית הוגדר וחולק לפונקציות השונות, בעיקר על-ידי הצבת רהיטים והנחת שטיחים באזורים המסוימים, והיווה אחסניה כמעט מוזיאלית לאוספים האתניים העשירים של בני הזוג. ארכיטקטורה, בעיני צ’ארלס אימס, היתה בין השאר הזדמנות לאירוח. הוא ראה בחללים שהוא יוצר מעטפת שמזמינה אליה אנשים שיבלו בתוכה בנעימים. הבית שימש לעתים קרובות רקע לתצלומי אופנה שהתפרסמו בחוברות של אותה תקופה. גם הרהיטים של אימס היו "סלבריטיס" שכיכבו בתצלומים, בשערים של מגזינים, ואפילו בקומיקס של שנות החמישים.
Eames HouseLos Angeles - Californie1949
הייחודיות שלהם והבולטות שלהם התבטאה גם באורח החיים הפשוט שהם ניהלו, שהיה שונה כל-כך מסביבתם המיידית ומאנשים במעמדם. גם כאשר התעשרו, תודות לתמלוגים העצומים שהגיעו אליהם, בעקבות הצלחת הרהיטים - הם לא ראו כל צורך להפגין זאת באמצעות בגדים יותר מהודרים או בית יקר יותר. למעשה, הביטוי היחיד למעמדם הכלכלי היה, כאשר בשנת 1970 הם סוף-סוף החליפו את המכוניות שלהם, ואז רכשו את המיטב. היא - יגואר, והוא - מרצדס. חיי שניהם היו ממוקמים סביב הסדנה שלהם, בוושינגטון בולוואר 901, שם הם שהו לפעמים עד שעות הלילה המאוחרות. הסדנה הזו היתה מעין מעבדה של עיצוב. הם עבדו שם על ארכיטקטורה, עיצוב, בימוי וייצור סרטים ופיתוח רעיונות. אך אם זאת הזוג אימס אהבו לחגוג, זה היה חלק אינטגרלי מעבודותם שתועד, באינספור צילומים, המעידים עד היום על הרוח והאופן שבהן נעשו הדברים בבית היוצר שלהם. אלכסנדר פון וגסק, מנהל מוזיאון ויטרה לעיצוב, נזכר בביקור שערך בראשית שנות ה80 במשרד של האימסים: "זה היה כאילו נסחפתי אל תוך עולם של קרקרס, למקום שבו לא היו גבולות ברורים בין העבודה למנוחה ולתענוגות של שעות הפנאי".
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה