החברה היפנית היא הומוגנית מבחינה אתנית ולשונית, כ-99% מהאוכלוסייה דוברת יפנית כשפתם הראשונה.
האוכלוסייה היפנית מזדקנת במהירות, כתוצאה מגל לידות לאחר מלחמת העולם השנייה, וירידה בלידות מאז המודרניזציה של המדינה בחצי השני של המאה ה-20. תוחלת החיים ביפן היא בין הגבוהות בעולם (85.2 לנשים ו-78.3 לגברים ב-2002). לפי התחזית ייתכן כי הגדילה באוכלוסיית יפן תיפסק לחלוטין ל-2009, ויותר מ-20% מהאוכלוסייה תהיה מעל לגיל 65. השינויים במבנה הדמוגרפי הביאו לעלייתם של מספר בעיות חברתיות, בעיקר ירידה פוטנציאלית בכוח העבודה ועלייה במחיר של ביטחונות סוציאליים כמו תכניות הפנסיה הציבורית. מתכנני המדיניות של הממשל כיום מצויים בוויכוח מתמיד לגבי צורת ההתמודדות עם הבעיה. הגירה ותמיכה בילודה הם שני רעיונות שעשויים להגדיל את כוח העבודה הצעיר. הגירה אינה פופולרית ביותר שכן שיעורי הפשע העולים ביפן מיוחסים לעתים קרובות לזרים הגרים ביפן.
בשנים האחרונות נפוצה ביפן, כתוצאה מהטכנולוגיה המתפתחת והולכת המביאה לניכור בין בני האדם, תופעת ההיקיקומורי שבמסגרתה נערים או נערות צעירים מתבדלים מהעולם למשך תקופה ארוכה מסמלת את הניכור היפני בביטוי הקיצוני שלו.
באדריכלות ועיצוב, חצו היפנים מזה זמן את גבולות האי המרוחק והפכו מוכרים בעולם כולו. ההשפעה של ארץ השמש העולה היא גורפת, ומהמדינה המיוחדת הזו, בה חברו יחדיו מסורת ומודרניזציה, יוצאים תוצרים מעניינים מאוד, מלאים באסתטיקה, פשטות ותחכום. האדריכל והמעצב היפני, טדאו אנדו, מכנה את הסגנון העיצובי של מדינתו כעולם מתומצת ומרוכז. ואכן, מיפן יוצאים מוצרים מעוצבים לעילא ולעילא, המושפעים קודם כל מהיותה מדינה מסורתית מאוד, השומרת על עקרונות בסיסיים של איפוק וכנות, יחד עם התפתחותה העצומה, המשפיעה ומושפעת כאחד מתרבות המערב המתועש.
הגישה היפנית לעיצוב נקראת "וואבי" - חן צנוע, פשוט, טבעי ולרוב גם א-סימטרי. ה"וואבי" מושפע מזן הבודהיזם, הדוגל בבריחה מנכבדות ורצינות ואוהד צמצום וחוסר מושלמות. הבחירה בצורה, בחומר ובגימור נעשים מתוך הקשרים פילוסופיים של פשטות, צניעות ושמירה על כנות החומר. רבים מהמוצרים המעוצבים ביפן נותרים א-סימטריים, כמעט גסים וללא גימור מהוקצע. למרות, זאת, פריטים אלו תמיד יהיו אסתטיים להפליא, דבר הניכר גם במזון המוגש בקפידה, בתשומת הלב הרבה המוקדשת בסידורי פרחים מורכבים ובעיצוב כלי נוי שונים.
לחברה היפנית, אם כן, יש מסורת ארוכת שנים רוויה בעיצוב ייחודי ונקי שראשיתו עוד באמנות היפנית העתיקה.
ללקוחות יפניים היה מאז ומתמיד מוניטין של אוהבי תחכום ואיכות גבוהה. חנויות יפניות כמו takashimaya, isetan, mitsukoshi היו ידועות כחנויות שבאופן מסורתי מציעות איכות גבוהה מאוד של מוצרים, שירות לקוחות יוצא מן הכלל, אך מחירים שהם מהגבוהים בעולם. באותה תקופה של הידוק החגורה בשנות השמונים, ולחץ גובר של דרישה להורדת מחירים, כל אחת מהרשתות ביפן יצאה עם אסטרטגיה משלה. רשת סיריו יצרה תקופה ארוכה מחקר על הרגיל הצריכה של לקוחותיה בכדי לפתח מספר קונספטים עיצוביים. מוצרי MUJI מייצגים את התוצאה של מאמצים אלו, והוצגו לשוק במטרה לספק את הערך המירבי עבור הלקוח תוך שמירה והקפדה על איכות גבוהה.פילוסופיית המותג של MUJI מוצגת ע"י משמעות שמה שהינו שינוי מהפכני בייצור ועיצוב המוצר. המתנגד לאמרה: "אתה מקבל את מה שאתה משלם עליו". ע"י שימוש בסלוגן: "מחיר נמוך מתןך סיבה".
ב-2003 יצא ספרו של ווילאם גיבסון: Pattern Recognition שהחל לגרום לתגובה אלרגית למותגים וקרא לאנשים לרכוש את הבגדים של MUJI מפני שהם אינם ממותגים
האוכלוסייה היפנית מזדקנת במהירות, כתוצאה מגל לידות לאחר מלחמת העולם השנייה, וירידה בלידות מאז המודרניזציה של המדינה בחצי השני של המאה ה-20. תוחלת החיים ביפן היא בין הגבוהות בעולם (85.2 לנשים ו-78.3 לגברים ב-2002). לפי התחזית ייתכן כי הגדילה באוכלוסיית יפן תיפסק לחלוטין ל-2009, ויותר מ-20% מהאוכלוסייה תהיה מעל לגיל 65. השינויים במבנה הדמוגרפי הביאו לעלייתם של מספר בעיות חברתיות, בעיקר ירידה פוטנציאלית בכוח העבודה ועלייה במחיר של ביטחונות סוציאליים כמו תכניות הפנסיה הציבורית. מתכנני המדיניות של הממשל כיום מצויים בוויכוח מתמיד לגבי צורת ההתמודדות עם הבעיה. הגירה ותמיכה בילודה הם שני רעיונות שעשויים להגדיל את כוח העבודה הצעיר. הגירה אינה פופולרית ביותר שכן שיעורי הפשע העולים ביפן מיוחסים לעתים קרובות לזרים הגרים ביפן.
בשנים האחרונות נפוצה ביפן, כתוצאה מהטכנולוגיה המתפתחת והולכת המביאה לניכור בין בני האדם, תופעת ההיקיקומורי שבמסגרתה נערים או נערות צעירים מתבדלים מהעולם למשך תקופה ארוכה מסמלת את הניכור היפני בביטוי הקיצוני שלו.
באדריכלות ועיצוב, חצו היפנים מזה זמן את גבולות האי המרוחק והפכו מוכרים בעולם כולו. ההשפעה של ארץ השמש העולה היא גורפת, ומהמדינה המיוחדת הזו, בה חברו יחדיו מסורת ומודרניזציה, יוצאים תוצרים מעניינים מאוד, מלאים באסתטיקה, פשטות ותחכום. האדריכל והמעצב היפני, טדאו אנדו, מכנה את הסגנון העיצובי של מדינתו כעולם מתומצת ומרוכז. ואכן, מיפן יוצאים מוצרים מעוצבים לעילא ולעילא, המושפעים קודם כל מהיותה מדינה מסורתית מאוד, השומרת על עקרונות בסיסיים של איפוק וכנות, יחד עם התפתחותה העצומה, המשפיעה ומושפעת כאחד מתרבות המערב המתועש.
הגישה היפנית לעיצוב נקראת "וואבי" - חן צנוע, פשוט, טבעי ולרוב גם א-סימטרי. ה"וואבי" מושפע מזן הבודהיזם, הדוגל בבריחה מנכבדות ורצינות ואוהד צמצום וחוסר מושלמות. הבחירה בצורה, בחומר ובגימור נעשים מתוך הקשרים פילוסופיים של פשטות, צניעות ושמירה על כנות החומר. רבים מהמוצרים המעוצבים ביפן נותרים א-סימטריים, כמעט גסים וללא גימור מהוקצע. למרות, זאת, פריטים אלו תמיד יהיו אסתטיים להפליא, דבר הניכר גם במזון המוגש בקפידה, בתשומת הלב הרבה המוקדשת בסידורי פרחים מורכבים ובעיצוב כלי נוי שונים.
לחברה היפנית, אם כן, יש מסורת ארוכת שנים רוויה בעיצוב ייחודי ונקי שראשיתו עוד באמנות היפנית העתיקה.
ללקוחות יפניים היה מאז ומתמיד מוניטין של אוהבי תחכום ואיכות גבוהה. חנויות יפניות כמו takashimaya, isetan, mitsukoshi היו ידועות כחנויות שבאופן מסורתי מציעות איכות גבוהה מאוד של מוצרים, שירות לקוחות יוצא מן הכלל, אך מחירים שהם מהגבוהים בעולם. באותה תקופה של הידוק החגורה בשנות השמונים, ולחץ גובר של דרישה להורדת מחירים, כל אחת מהרשתות ביפן יצאה עם אסטרטגיה משלה. רשת סיריו יצרה תקופה ארוכה מחקר על הרגיל הצריכה של לקוחותיה בכדי לפתח מספר קונספטים עיצוביים. מוצרי MUJI מייצגים את התוצאה של מאמצים אלו, והוצגו לשוק במטרה לספק את הערך המירבי עבור הלקוח תוך שמירה והקפדה על איכות גבוהה.פילוסופיית המותג של MUJI מוצגת ע"י משמעות שמה שהינו שינוי מהפכני בייצור ועיצוב המוצר. המתנגד לאמרה: "אתה מקבל את מה שאתה משלם עליו". ע"י שימוש בסלוגן: "מחיר נמוך מתןך סיבה".
ב-2003 יצא ספרו של ווילאם גיבסון: Pattern Recognition שהחל לגרום לתגובה אלרגית למותגים וקרא לאנשים לרכוש את הבגדים של MUJI מפני שהם אינם ממותגים
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה