אומברטו קמפנה (נולד 1953) הוא בוגר לימודי משפטים, אשר זנח את קריירת המשפט והחל לעסוק בפיסול. אחיו, פרננדו (נולד 1961) למד אדריכלות בסאו פאולו וסיים קורס בעיצוב תעשייתי במוזיאון לפיסול בברזיל. כשסיים את לימודיו, הצטרף לאחיו ותרם מהשכלתו. משנת 1983 הם עובדים יחד כצמד בלתי נפרד בתחום העיצוב. העבודות שלהם נבעו מיכולת אבחנה והתבוננות מנקודת מבט אישית. פרננדו כאדריכל, יותר מכיר את עולם החומר ואומברטו הביא את הרגש ואת הקלילות. הייחודיות של כל אחד מהם גרמה לביטוי יצירתי. הם החלו להכניס את המימד הפונקציונאלי לפסלים. בגלל שהתחילו מפיסול בחומרים שונים, גם בעבודתם כמעצבים לבחירת החומרים היה תפקיד חשוב ביצירת האובייקט, לא רק בגלל המאפיינים הטכניים של החומר אלא גם בגלל הדברים שהוא מייצג והתחושות שרצו להעביר. האובייקטים הראשונים שלהם היו אובייקטים מברזל, אובייקטים עם כוח הבעה גדול עם משיכה רגשית חזקה שהציגו קרירות מדומה, שנעשו ישירות מסקיצה שהוכנה לילה קודם, הישר לעבודה בסטודיו. הם היו חדשניים – לא חזרו על שום נוסחה של הצלחה. הם לא היו בבואה של האסטטיקה האיטלקית שבשנות ה-80 משכה את הברזילאים. אלה היו כסאות וכורסאות מברזל, ללא ריפוד, ציפוי או צביעה כלשהי, שלא היו נוחים לישיבה. הם גרמו לשוק כאשר הוצגו לראשונה ב- 1989, בתערוכתם הראשונה שנקראה "Uncomfortable", שנערכה בסאו פאולו, בגלריה Nucleon 8. מקור השראתם העיקרי היה ועודנו ברזיל. הם חיים ונושמים את ססגוניותו ועוניו של הרחוב הברזילאי. הבדלי המעמדות, הפער החברתי, הכאוס, המגוון - היוו עבורם מקור השראה בלתי נדלה ליצירת עיצוב מאוד רציני לאבסורד. הם ייצרו במעבדת הניסוי שלהם פריטים ניסיוניים ששילבו בין חומרים שמצאו בסביבתם הקרובה, כמו גומי ואלומיניום או עץ וקרטון – אלמנטים מתנגשים שמזוהים עימם עד היום. השימוש בחומרים בסיסיים, ניסויים בכל החומרים האפשריים, ממוחזרים וזולים – הייתה דרכם להתנגד למה שנתן את הטון אז באירופה. עם הצורות ההיברידיות שלהם, הם ניסו להביע את הסתירה והניגוד שיש ברחוב הברזילאי ואת האופי של הברזילאים: חושני, קסום וחסר מעצורים. ההתחלה לא הייתה קלה. לקח להם שלוש שנים עד שהצליחו למכור את הכסא הראשון שלהם. עד שנת 1998 הצליחו למכור רק 5 פריטי ריהוט. ההכרה החלה להגיע כאשר יצרו את כיסא ה"וורמלה" (1993,Vermelha Chair), שעיצבו חמש שנים קודם לכן והופיע בכמה מגזינים. באותה שנה הם החלו להופיע בתערוכות ולמכור באירופה. הפריצה הגדולה הגיעה כאשר התארחו במוזיאון לאמנות מודרנית "מומה" בניו יורק, בשנת 1998. אז לראשונה הציג המוזיאון יצירות של מעצבים דרום אמריקאים בתערוכה "פרויקט 66" שנעשתה בשיתוף עם המעצב התאורה הגרמני אינגו מאורר (אוצרת: פאולה אנטונלי). הפרויקט כלל מבחר עבודות של האחים קמפנה, כאשר הבולטת בהן היא "השולחן המתנפח", המשמש אריזה של עצמו Inflating Table, 1995)). השולחן עשוי שני מגשי אלומיניום עגולים ובניהם משטח פי.וי.סי מתנפח. מאז הפכו למותג בינלאומי. הם לוקחים חלק בתערוכות ברחבי העולם ומייצרים רהיטים, תאורה, ואביזרים מעוצבים לחברות שונות כמו אדרה, אלסי ועוד.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה