שנות ה-80: שנות השמונים היו תקופה של שינוי גלובאלי ובעיקר נקודת מפנה ביחסים שבין האדם לעולם הטבע. המודעות הסביבתית גדלה משמעותית. אחרי רגיעה מסוימת, שב העיצוב הדו ממדי לשלוט בעולם העיצוב של שנות ה-80. קבוצות עיצוב מהפכניות שחזרו את עולם הצבע הגרפי של דור הפרחים, אלא שהפעם עשו זאת עם פלטת צבעים אחרת וגישה שונה. את התוצאה אנו מנסים עדיין להדחיק: צורות וצבעי בסיס הפכו לבון טון, עד שהסביבה העיצובית נראתה דו מימדית וקרטונית. העיצוב התאפיין בעיצובים צבעוניים חזקים וחמים: שמפניה, חום, בז', ירוק זית, בורדו וכתום. בבתי המשפחות האמידות שלט צבע הפנינה. בשנות ה- 80 ניכרה העמקה ממשית של תודעת העיצוב בקרב הציבור הרחב, בעיקר בכל מה שנוגע למוצרי הצריכה הביתיים: ריהוט, כלים, אביזרים, תאורה ואיכות חיים. נושא העיצוב התחיל להופיע במאמרים הקשורים לארכיטקטורה, סגנון חיים, צרכנות ועסקים. תופעה נוספת שאפיינה את השנים הללו התרחשה סביב פעילותם של מעצבים צעירים, בוגרי בתי הספר לעיצוב, אשר החלו לפתוח חנויות עיצוב שחלקן היו קשורות לסדנאות וחלקן התאגדו בקבוצות. עבודותיהם התאפיינו בשימוש הסבתי של רכיבים וחומרים בעלי הקשרים תעשייתיים שונים, תוך העדפה של חומרים ורכיבים זולים ששיוו למוצרים תכונות ארעיות, כמו קפיץ ענק הנהפך לשרפרף, יריעות פלסטיק ההופכות לשעון, מצבטים שנהפכו לתפסני תמונות ופתקים, לוחות פלסטיק גלי שהיו לאהילים וקוביות רשת שהיו לשולחנות.
ממפיס הוקמה בשנת 1981 באיטליה בראשותו של המעצב אטורה סוסטאס, שהיה מעורב קודם לכן בקבוצת אלכימיה. מטרתה הייתה ליצור עיצוב רדיקלי וגישה חדשה לעיצוב. עם חברי הקבוצה נמנו מעצבים ואדריכלים שעיצבו מוצרים במהלך שנות השמונים והיו רבי-השפעה: אלדו סיביק, אנדראה ברנזי, מישל דה ליצ'י, מרקו זאניני, מרטין בדין, ג'ורג' סאדון ונתנאל דה פאסקיאר. בדומה לקבוצות דומות שרווחו באיטליה בשנות השבעים, כמו קבוצת אלכימיה ולקבוצות אחרות יצאה הקבוצה נגד "העיצוב הטוב" המודרניסטי שהתאפיין במינימליזם "קר", חסר הומור ונגד המוצרים שנראו בעיני המעצבים הרדיקלים חסרי ייחוד ואופי. מעצבי קבוצת" ממפיס" הציעו עיצובים חדשניים, ועיצבו מוצרים צבעוניים שהיו שונים בתכלית השינוי מן המוצרים בצבעי השחור והחום ששלטו בעיצוב האירופי המסורתי. את הרעיונות לעיצובים החדשניים שאבו חברי הקבוצה מסגנונות הארט- דקו, הפופ-ארט והקיטש של שנות החמישים. עבודותיהם מתוארות כבוהקות, אקסצנטריות (יוצאות דופן) ועיטוריות. לרהיטים שעיצבה בחומרים "נחותים" מראה עשיר בצבעים ססגוניים, בצורות ובדוגמאות עליזות.למרות שהתפרקה בשנת 1988 השפעתה עדיין ניכרת, בעיקר בעיצוב גרפי, בעיצוב מסעדות, ובעיצוב בדים וריהוט. בשנות ה-80, בהשפעת קבוצת ממפיס האיטלקית שנתנה ביטוי מוקצן לקיטש, שובצו ברהיטי הדירה רהיטים מפוליאוריטן ורהיטים עשויים מפלדה.
ממפיס הוקמה בשנת 1981 באיטליה בראשותו של המעצב אטורה סוסטאס, שהיה מעורב קודם לכן בקבוצת אלכימיה. מטרתה הייתה ליצור עיצוב רדיקלי וגישה חדשה לעיצוב. עם חברי הקבוצה נמנו מעצבים ואדריכלים שעיצבו מוצרים במהלך שנות השמונים והיו רבי-השפעה: אלדו סיביק, אנדראה ברנזי, מישל דה ליצ'י, מרקו זאניני, מרטין בדין, ג'ורג' סאדון ונתנאל דה פאסקיאר. בדומה לקבוצות דומות שרווחו באיטליה בשנות השבעים, כמו קבוצת אלכימיה ולקבוצות אחרות יצאה הקבוצה נגד "העיצוב הטוב" המודרניסטי שהתאפיין במינימליזם "קר", חסר הומור ונגד המוצרים שנראו בעיני המעצבים הרדיקלים חסרי ייחוד ואופי. מעצבי קבוצת" ממפיס" הציעו עיצובים חדשניים, ועיצבו מוצרים צבעוניים שהיו שונים בתכלית השינוי מן המוצרים בצבעי השחור והחום ששלטו בעיצוב האירופי המסורתי. את הרעיונות לעיצובים החדשניים שאבו חברי הקבוצה מסגנונות הארט- דקו, הפופ-ארט והקיטש של שנות החמישים. עבודותיהם מתוארות כבוהקות, אקסצנטריות (יוצאות דופן) ועיטוריות. לרהיטים שעיצבה בחומרים "נחותים" מראה עשיר בצבעים ססגוניים, בצורות ובדוגמאות עליזות.למרות שהתפרקה בשנת 1988 השפעתה עדיין ניכרת, בעיקר בעיצוב גרפי, בעיצוב מסעדות, ובעיצוב בדים וריהוט. בשנות ה-80, בהשפעת קבוצת ממפיס האיטלקית שנתנה ביטוי מוקצן לקיטש, שובצו ברהיטי הדירה רהיטים מפוליאוריטן ורהיטים עשויים מפלדה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה