האחים קמפנה מעידים על עבודתם כעל "סטייל ברזילאי אורגני מועצם ואמוציונאלי, ששורשיו נטועים עמוק בתרבות ובהיסטוריה הדרום אמריקאית". כשהם מתארים את עבודתם הם חוזרים שוב ושוב על הקשר החזק למקום ממנו הם מגיעים, לתרבות ולחיי היום יום בברזיל. אי אפשר להתעלם מהשימוש בחומרים המקומיים ומשילוב הטכנולוגיות הנובע מהפער הקיים בברזיל בין טכנולוגיות קיימות ומסורתיות לחדשות. למרות זאת, ניכרות בעבודתם גם השפעות אחרות. הם לא היו הראשונים למחזר. בקרטון למשל, הקדים אותם פרנק גרי שיצר רהיטים מקרטון עוד בשנות ה-70 וככל הנראה שימש להם מקור השראה. האחים רואים עצמם שגרירים של העיצוב הברזילאי. הם גאים במורשתם ומקפידים להדגיש שמבחינתם עבודתם מייצגת את המסורת העיצובית של ברזיל. הם יצרו שפה חלופית בעזרת טרנספורמציה שעשו לחומרים שונים. הם חוזרים וממשיכים לחפש חומרים חדשים אך מקפידים שיהיו חומרים זמינים וזולים. בעבודתם הם יוצרים פיוז'ן מודרני המנצל את אופי הכלכלה בברזיל והמחסור המקומי בטכנולוגיות ויוצרים ממנו תיבת אוצרות - תרתי משמע.הם פרצו לתודעה הבינלאומית בתקופה משמעותית, שבה העולם הפך להיות הרבה יותר נגיש מחד ומאידך התחיל חיפוש אחר משהו שונה. אחר מקורות השראה חדשים והחלה חזרה לטכנולוגיות פרימיטיביות. המומנטום היה קריטי במקרה זה. הם היו פורצי דרך במובן של השימוש בחומרים זמינים ופשוטים על מנת ליצור משהו אחר, חדש אך עם זאת פשוט ולהעלות ע"י זה נושא חברתי למרכז הדיון הציבורי. הם המשיכו וצברו מוניטין בינלאומי כה גדול שכיום הם נמצאים בחזית העשייה העיצובית העולמית כבר בלי קשר לחידוש שבעשייה שלהם.
הירשם ל-
תגובות לפרסום (Atom)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה