אחרי שהאבק שקע...
עוד טרם המשבר הכלכלי הגדול שחיכה מעבר לסיבוב, צרפת הייתה במשבר לאומי, פוליטי וחברתי כתוצאה ממלחמת העולם הראשונה ותוצאותיה.
עוד טרם המשבר הכלכלי הגדול שחיכה מעבר לסיבוב, צרפת הייתה במשבר לאומי, פוליטי וחברתי כתוצאה ממלחמת העולם הראשונה ותוצאותיה.
פוליטית, ריבוי מפלגות מונע אפשרות של הקמת קואליציה יציבה. מצב זה גרם לשיתוק יכולת הממשלה לפעול ביעילות, נוצר פילוג קשה.
אבדות רבות בנפש בייחוד בקרב הדור הצעיר (גילאי 20-30) יוצרים מחסור בידיים עובדות, ומוציא את נשות צרפת לעבודה במפעלים, דבר שבהמשך גורם לכך שמיליוני חיילים חוזרים רק כדי לגלות שמקומות עבודתם נתפסו, ואלו (הנשים) שכבר התאקלמו במקומות העבודה אינם מוכנות לוותר על מקומן.
הממשל, שאומנם לוקח אחריות, כושל בניסיון למצוא להם תעסוקה בניסיונו לעבור ממשק מלחמה למשק שלום וכך נוצרת אבטלה קשה שמתעצמת עם פרוץ המשבר הכלכלי בסוף שנות ה20.
אנדרה סיטרואן, שתרם והסב את מפעלו למפעל לייצור פגזים בימי מלה"ע ה-1, מצליח לייצר פגזים בקצב של 50 אלף ביום תוך שימוש בשיטות ייצור מתקדמות, אבל גם לא מעט בזכות העובדים המסורים שהיו לו. כדי לעודד את העובדים ולהגדיל את התפוקה סיפק להם סיטרואן שירותים שונים והקים במפעל מרפאה, מעון לילדים, בית ספר, מרפאת שיניים - ואפילו חנויות מוזלות. ב-1918 שכחה המלחמה והתותחים נדמו; סיטרואן מצא את עצמו עם מפעל מודרני, אך בלי לקוחות.
גם בימים שיבואו, אנדרה סיטרואן רואה חשיבות עליונה ביצירת תנאים סוציאליים חברתיים תומכים בקרב העובדים שאיישו את מפעליו, וגם בתחום זה הוא נחשב לחלוץ ומוביל ותפיסותיו מלווים את החברה עד היום.
השפעות המשבר הכלכלי הגדול
בעוד שארה"ב עסוקה בחיפוש אחר דימוי להעברת מסר של עתיד טוב יותר תוך ניסיון להפוך את ה"מדע הבדיוני" למציאות ע"י הכנסת עיצוב Streamline אווירודינמי לעולם הרכבים, ובכך לעורר את הרצון של תושביה וצרכניה לצאת מהמיתון, באירופה היו משמעויות נוספות להפיכת המכונית זמינה לכל כיס.
בעוד שארה"ב עסוקה בחיפוש אחר דימוי להעברת מסר של עתיד טוב יותר תוך ניסיון להפוך את ה"מדע הבדיוני" למציאות ע"י הכנסת עיצוב Streamline אווירודינמי לעולם הרכבים, ובכך לעורר את הרצון של תושביה וצרכניה לצאת מהמיתון, באירופה היו משמעויות נוספות להפיכת המכונית זמינה לכל כיס.
החיפוש אחר סטנדרטיזציה של הרכב והפיכתו לזמין לכולם הייתה לא רק למטרה כלכלית, באירופה היו לכך גם משמעויות פוליטיות. הדרישה לייצור "מכונית לעם" ("Car for the People"), הסמל לכניסת ההמונים לעידן של מודרניזציה, הייתה דרישת המפלגות הפשיסטיות והליברליות כאחד. שתי המפלגות ניסו לגייס את ההמון לצידם, ומה הדרך הטובה ביותר לעשות כן מאשר לספק את מהוויו של ההמון למוצר צריכה שהיה עד כה מחוץ להישג ידו. במובן מסוים, חזונו של הנרי פורד "מכונית לכל פועל" קיבלה משמעויות חדשות.
החיפושית של פולקסווגן, הפיאט-500, המוריס מיינור, ה-4CV של רנו ואיתם ה- 2CV של סיטרואן שיוצרו עד 1945, נולדו כולם מהצורך למכונית זולה עם צריכת דלק נמוכה עבור מעמד הפועלים ומשפחותיהם. התפיסה הייתה חד משמעית- העדפת שימושיות גבוהה במחיר נמוך על פני יוקרה וסמלי סטאטוס, מה שהשפיע באופן ניכר על שיטת העבודה בייצור ההמוני ואף ניתן לומר יצר כורח לעבודה משותפת של המהנדס עם מעצב הרכב.
אלו היו השנים בהם פועלי אירופה החליפו את האופניים שלהם ברכב. עם זאת מכונית העם של אירופה של אחרי המלחמה הייתה הרבה יותר ממוצר צריכה, משמעותית מכך היא הייתה סימן לזהות לאומית באירופה החדשה. מעט מאד רכבים חצו גבולות באותה תקופה, במקום זה הם שירתו את תחושת הלאומיות של בעליהן.
סיטרואן – צרפתייה גאה
סיטרואן ללא ספק חבה את הצלחתה לא פחות לפטריוטיות ולתחושת הלאומיות שהציפה את צרפת באותם ימים מאשר לחדשנות ולעיצוב פורצי הדרך שאפיינו את יצירותיה. הצלחה זו ליוותה במיוחד את דגם ה-DS ששימש שרי ממשלה ופקידים בכירים שהעדיפו אותה על פני מכוניות יוקרה אחרות, בשל עיצובה השונה והמתקדם לצד מחירה הזול. מה שהביא את סיטרואן להוציא דגם נוסף (ב- 1959) שהיה בעל חלון זכוכית בין הנהג למושב האחורי ומצויד בטלפון עבור אלה המחזיקים בנהג מקצועי, כלומר בעלי משרות בכירות, פקידים ואנשי עסקים. דגם אחר שהוסיף לתחושת האמינות והבטיחות, היה דגם הסטיישן שהושק שנה קודם לכן ושימש כאמבולנס. יחסי ציבור מושלמים מאלה ובניית תדמית טובה מזו לא יכלה לבקש לעצמה החברה, הדימוי של ההצלחה גרם להמונים לקנות את המכונית הזו. בכל אירוע ראשי נסעה המכונית לאורך רחבות פריז ואלפי צופים הסתכלו בה.
סיטרואן ללא ספק חבה את הצלחתה לא פחות לפטריוטיות ולתחושת הלאומיות שהציפה את צרפת באותם ימים מאשר לחדשנות ולעיצוב פורצי הדרך שאפיינו את יצירותיה. הצלחה זו ליוותה במיוחד את דגם ה-DS ששימש שרי ממשלה ופקידים בכירים שהעדיפו אותה על פני מכוניות יוקרה אחרות, בשל עיצובה השונה והמתקדם לצד מחירה הזול. מה שהביא את סיטרואן להוציא דגם נוסף (ב- 1959) שהיה בעל חלון זכוכית בין הנהג למושב האחורי ומצויד בטלפון עבור אלה המחזיקים בנהג מקצועי, כלומר בעלי משרות בכירות, פקידים ואנשי עסקים. דגם אחר שהוסיף לתחושת האמינות והבטיחות, היה דגם הסטיישן שהושק שנה קודם לכן ושימש כאמבולנס. יחסי ציבור מושלמים מאלה ובניית תדמית טובה מזו לא יכלה לבקש לעצמה החברה, הדימוי של ההצלחה גרם להמונים לקנות את המכונית הזו. בכל אירוע ראשי נסעה המכונית לאורך רחבות פריז ואלפי צופים הסתכלו בה.
למעלה: דה גול, נשיא צפת בנסיעה בסיטרואן DS הנשיאותית. למטה: ג'קי אונסיס עם ה-DS שלה
ה-DS הייתה גם לכוכבת קולנוע, "סלב" אמיתית, וכיכבה באין ספור סרטים הן צרפתיים והן הוליוודיים דבר שהיה בגדר יחסי ציבור ובניית תדמית מושלמת, השימוש בבניית מציאות חדשה בתוך המציאות היומיומית של צרפת שירתה את ה-DS בצורה הטובה ביותר. ה-DS הייתה לסימולקרה אוטופית, עולם חדש שכל אחד שואף להיות בו, היא הושקה בתקופה בה העולם ובתוכו גם הצרפתים השתוקקו למשהו שיגרום להם להביט באופטימיות אל העתיד.
כיום ניתן לומר כי האמרה "מכונית לכל פועל" מקבלת משמעויות מעט שונות אם כי חלקן עדיין קיימות בתרגום מעט שונה (ראה את תופעת הליסינג). מגוון כלי הרכב העומדים היום לרשות הצרכן הקפיטליסט פוסט-מודרניסט כמובן רב יותר מבעבר, וסגמנטים רבים מאפשרים מרכישת מכונית קטנה (או יד שנייה) ועד מכונית יוקרתית במיליוני דולרים, אך דבר אחד שראשיתו באותם ימים ברור היום יותר מאי פעם, והוא הקשר ההדוק בין התמורות החלות בעולם הרכב לאלו החלים בחברה כולה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה